ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ואימר שאול מעמלקי הביאום. שנו רבותינו פרת חטאת ר' אליעזר אאומר אינה נקחת מן הנכרים וחכמים מכשיירן. יתיב ר' אמי ור' אסי אקיללעא דר' יצחק נפחא פתח חד מנייהו ואמר וכן היה ר' אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן. פתח אידך ואמר מאי אותיבו ליה חברייא לר' אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו' יעלו על רצון מזבחי. אמר ליה ר' אליעזר משם ראיה כלם גרים גרורים הם לעתיד לבא. א"ר יוסף מאי קראה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה'. אמר ליה אביי דילמא מע"ז הוא דהדרי בהו, אמר ליה לעבדו שכם אחד כתיב, ת"ש ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן מאי מיטב דמי מיטב, ומאי שנא מיטב כי היכי דניקפוץ עליה זבינא. ת"ש ויאמר ארונה אל המלך יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמורגים וכלי הבקר לעצים, א"ר יוסף ארונה גר תושב היה, מאי מורגים אמר עולא מטה של טובל כו' א"ר יהודה עיזא דקורקסא דריישא. א"ר יוסף מאי קראה הנה שמתיך למורג חרוץ חדש. רבי אושעיא בעי משיבין דבר שהוא (ל) להבא על דבר לשעבר. רבי בון בעי משיבין דבר שיצר הרע בטל על דבר שיצר הרע קיים. כי חטאת קסם מרי דא"ר שמואל בר נחמני כל מי שהוא הולך אצל הקוסם ממרה על דבריו של הקב"ה וגורם אף וצרה לעצמו: