ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אתה מוצא עשרה פעמים נמנו ישראל, אחד בירידתן למצרים בשבעים נפש, ואד בעלייתן ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי וגו'. ואחד בהפרשתן כי תשא וגו', ושנים בספר וידבר אחד בדגלים ואחד בחילוק הארץ. וב' בימי שאול ויפקדם בבזק, ויפקדם בטלאים. ואחד בימי דוד ויתן יואב את מספר מפקד העם. אחד בעלייתן מן הגולה כל הקהל כאחד (עשרה) [ארבע] רבוא. ואחד לעתיד לבא עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה:

ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל. א"ר מני על עסקי נחל בשעה שאמר הקב"ה לשאול לך והכית את עמלק אמר השתא ומה על נפש אחד מישראל אמרה תורה הבא עגלה ערופפה בנחל, כל הנפשות האלו כלן עאכ"ו. אם אדם חטא בהמה מה חטאה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצתה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה. ובשעה שאמר לדואג סוב פגע בכהנים יצתה בת קול ואמרה לו אל תרשע הרבה: