ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קי
ואת דבר המלוכה לא הגיד לו. זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עינו ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו. א"ר חנינא בשכר צניעות שהיה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיב בו בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר, ומה צניעות היתה בה ברחל דכתיב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא והלא בן אחות אביה הוא, אלא מכיון דאמר לה בן רבקה אני, א"ל מנסבת לי, אמרה לה אין מנסיבנא לך אלא אבא רמאי ולא מצית למיקם ביה, אמר לה אי רמאי הוא אחוה אנא ברמאות. ומי שרי להו לצדיקי למעבד רמאות, אמר לה אין דכתיב ועם עקש תתפתל, ומאי רמאותיה מיהא דאית לי אחתא דקשישא השתא מיכספא אחתאי מסרה לה להנהו סימנין היינודכתיב ויהי בבקר והנה היא לאה מכלל דעד האידנא לא הוה ירע. ומתוך שמסרה סימנין לאחותה זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צנייאות שהיה בו בשאול דכתיב ועל דבר המלוכה לא הגיד לו זכה ויצאת ממנו אסתר דכתיב אין אסתר מגדת מולדתה וגו':