ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תא
אמר רבי אלעזר בשם רבי סימאי אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר כו'. הה"ד אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר", הרי במדבר, בארץ [כנען] מנין שנאמר ארץ נחלי מים, לעתיד לבא מנין [ת"ל ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, אתה אמרת ורחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך במדבר ובביישוב ולעתיד לבא, במדבר מנין שנאמר וארחצך במים, ביישוב מנין שנאמר רחצו הזכו, לע"ל מנין] שנאמר (כי) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך כו' הה"ד פרש ענן למסך הרי במדבר, בארץ מנין שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים, לעתיד לבא מנין שנאמר וסכה תהיה לצל יומם. אתה אמרת ואקחה פת לחם חייך שאני פורע לבניך כו' שנאמר הנני ממטיר לכם לחם כמן השמים הרי במדבר, בארץ מנין שנאמר ארץ חטה ושעורה, לעתיד לבא מנין שנאמר יהי פסת בר בארץ. אתה אמרת ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך כו' הה"ד ומקנה רב היה לבני גד ולבני ראובן, הרי במדבר, בארץ מנין שנאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב. לעתיד לבא מנין שנאמר והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. אתה אמרת והוא עומד עליהם חייך שאני פורע לבניך כו' הה"ד וה' הולך לפניהם יומם, בארץ מנין שנאמר אלקים נצב בעדת אל, לעתיד לבא מנין שנאמר עלה הפורץ לפניהם:
אשירה נא לידידי. תניא ר' יוסי אומר שיתין מששת ימי בראשית נבראו ועליהם כרה דוד ששה עשר אלף אמה שנאמר אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו וגו' ויעזקהו ויסקלהו וגו'. מגדל זה בית המקדש, יקב זה המזבח. וגם יקב אלו השיתין. אמר רבה ברר בר חנה שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנארמ חמוקי ירכיך אלו השיתין, כמו חלאים שחלולין ויורדין עד התהום, מעשה ידי אמן ידי אומנתו של הקב"ה. דבר אחר כרם היה לידידי בקרן וגו', מה שור אין בו גבוה מקרניו אף ארץ ישראל גבוה מכל הארצות. אי מה שור אין בו פסולת אלא מקרניו אף ארץ ישראל פסולת שאר ארצות, תלמוד לומר בן שמן שמנה היא ארץ ישראל מכל הארצות, וכן הוא אומר ארץ זית שמן ודבש שמנים כחלב ומתוקין כדבש, ללמדך שארץ ישראל גבוה ומתוקה ומשובחת מכל הארצות. בקרן בן שמן, עשר קרנות, קרנו של אברהם שנארמ כרם היה לידידי בקרן בןן שמן כו' (כתוב בשמואל ברמז פ"א):
כי כרם ה' צבאות בית ישראל (כתוב בשמואל ברמז פ"א):
כי כרם ה' צבאות בית ישראל (כתוב בשופטים ברמז מ"ז וברמז תתכ"ח). הוי מגיעי בית בבית, ר"ש דסכנין בשם ר' לוי מלוהו על ביתו מלוהו על שדהו ליטלה. אמר הקב"ה מה אתם סבורים שאתם יורשים את הארץ והושבתם לבדכם בקרב הארץ ונגלה באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו. א"ר שמעון בן לוי מי שהוא צורח באזנו של חברו לא באזנו אחת הוא צווח שמא צווח הוא בשתים והכא באזני ה' צבאות. אמר ריש לקיש הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה, הגעתם חרבן ראשון לחרבן שני מה חרבן ראשון ציון שדה תחרש אף חרבן שני עד אפס מקום, מי גרם למקום שיחרב על שלא הניחו מקום שלא עבדו בו ע"א: