ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז שג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו. רב אבא בר כהנא אמר כעצב הזה של מוח בעת שאתה מנפצו עוד אינה יפה למאומה. ר' חלבו אומר כחותל הזה של תמרים משעה שאתה מנערו עוד אינה יפה למאומה. אם כלי אין חפץ בו, ר' חמא בר חנינא אמר ככלי של מימי רגלים, ר' שב"נ אמר ככלי של מקיזי זם, אמר ר' מאיר נשבע הקב"ה שאינו מעמיד מיכניה מלך הה"ד כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו' חותם על יד ימיני כי משם אתקנך. ר' חמא בר חנינא אמר משם אני נותק מלכות בית דוד. ד"א אתקך אין כתיב כאן אלא אתקנך בתשובה ממקום נתיקתו תהא תקנתו:

כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, בימיו אינו מצליח בימי בנו מצליח. גדולה תשובה שבטלה את הגזרה ובטלה את השבועה, בטלה את השבועה מנין שנאמר חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו וגו' וכתיב ביום ההוא אקחך זרובבל. בטלה את הגזרה מנין כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי וכתיב ובני יכניה אסיר שהיה חבוש בבית האסורים, שאלתיאל שממנו נשתלה מלכות בית דוד, אמר ר' תנחום אסיר שאסר הקב"ה עצמו בשבועה, שאלתיאל שנשאל לב"ד של מעלה והתירו לו: