ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רצה
אמר רבי שמעון בן חלפתא משל למה הדבר דומה למלך שנשא למטרונא והכניסה לו שני אריסין אף המלך זקף לה שני אריסין כנגדן אבדה מטרונא את שלה אף המלך נטל את שלו לימים עמדה וכשרה את עצמה והביאה אותם אריסין אף המלך הביא את דשלו. אמר המלך אלו ואלו יעשו עטרה ויתנו בראשה. כך אתה מוצא אברהם נתן לבניו שני אריסין כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' עד לעשות צדקה ומשפט, אף הקב"ה זקף לו כנגדן חסד ורחמים ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אבדו ישראל את שלהם ההופכים ללענה משפט וצדקה וגו' אף הקב"ה נטל את שלו כי אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים, עמדו ישראל וכשרו את עצמם ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, אף הקב"ה מביא את שלו שכן כתיב כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי וגו', אמר הקב"ה אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשיהם של ישראל שנאמר וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים:
לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד חי ה'. כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם ר' יהושע וכשבאו התלמידים אצלו א"ל מה דבר חדוש היה לכם ביבנה, א"ל אחריך רבי, א"ל ומי שבת שם א"ל רבי אלעזר בן עזריה, א"ל אפשר ששבת שם רבי אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר, א"ל אתם נצבים היום כלכם טפכם נשיכם מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע וכן הקהל את העם האנשים והנשים והטף אלא ליתן שכר למביאיהם לרבות שכר עושי רצונו לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו. א"ל אין זה דבר חדוש והלא אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום אשריך אברהם אבינו שיצא ר' אלעזר בן עזריה מחלציך אין הדור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו. א"ל עוד כלל זה דרש לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל ממצרים כי אם חי ה' אשר העלה וגו' ואשר הביא, משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מתאוה לבנים נולדה לו בת והיה נודר בחיי הבת, נולד לו בן הניח את הבת והיה נודר בחיי הבן, ר' שמעון בן יוחאי אומר משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מתנה נסים שנעשו לו בזאב, חזר ופגע בו ארי וניצל ממנו והיה מתנה נסים שנעשו לו באי, וכן הוא אומר אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו, אל תזכרו ראשונות זה שעבור מצרים, וקדמוניות אל תתבוננו זה שעבוד מלכיות, הנני עושה חדשה עתה תצמח זה מלחמת גוג ומגוג:
אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נארמ הנה ימים באים נאם ה' וגו', א"ל לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עקר ויציאת מצרים טפל לו. כיוצא בו אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב לא שיעקר יעקב ממקומו אלא כדי שיהא ישראל עקר ויעקב טפל לו: