לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תרכד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והרגת את האשה ואךת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל. והלא דברים קל וחומר ומה אם בהמה שאינה יודעת להבחין בין טוב לרע על שבאה תקלה לאדם על ידה אמר הכתוב תסקל, אדם הגורם לחברו להטעותו ומתעהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה כיוצא בדבר אתה אומר יאבד תאבדון את כל המקומות אר עבדו שם הגוים אר אתם יורשים אותם את אלהיהם על ההרים וגו' והלא דברים קל וחומר ומה מקומות ואילנות שאינן לא רואין ולא שומעין ולא מדברים על שבאה תקלה על ידיהם אמר הכתוב השחת שרוף וכלה ובער מן העולם, אדם שגורם לחברו להטעותו ומחעהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה. וכי למה אמרה תורה להחריב את כל המקומות ולאבד את כל האילנות מפני שמזכרין גנותו של אדם והלא קל וחומר אם כך חס הקדוש ברוך הוא על כבודן של רשעים קל וחומר על כבודן של צדיקים. לענין צדיקים מה הוא אומר כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדות עליו גרזן כי ממנו תאכיל ואותו לא תכרות והלא דברים קל וחומר ומה אם האילנות שאינם לא רואים ולא שומעים ולא מדברם על שעושין פירות חס עליהם המקום מלבערם מן העולם אדם שעושה את התורה ועושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שיחוס עליו המקום מלבערו מן העולם לענין הרשעים מה הוא אומר. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת, והלא דברים קל וחומר ומה אם האילנות שאינם רואים ולא שומעים ולא מדברים על שאין עושין פירות לא חס עליהם המקום מלבערם מן מעולם אדם שאין עושה את התורה ואין עושה רצון אביו שבשמים על אחת כמה וכמה שלא יחוס המקום מלבערו מן העולם. רבן יוחנן בן זכאי אומר הרי הוא אוסר אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך וגו' אבנים שמטילות שלום בעולם. והלה דברים קל וחומר ומה אם האבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידיד שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמר הכתוב לא תניף עליהם ברזל העושה שלום בין איש לאשתו בין איש לאיש בין איש לאשה בין עיר לעיר בין מדינה לחברתה על אחת כמה וכמה שאין בא פורעניות עליו. ר"ש בן אלעזר אומר הברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אין בדין שיניף המקצר על המאריך:

ואיש אשר יקח את אחותו. איש פרט לקטן, אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו אין לי אלא בת אביו לא בת אמו בת אמו ולא בת אביו אחותו מן האב ומן האם מנין, תלמוד לומר אחותו מכל מקום, עד שלא יאמר יש לי בדין אם חייב על אחותו מאב שלא מאם ומאם שלא מאב קל וחומר מן האב ומן האם, אם אמרת כן ענשת מן הדין, לכך נאמר אחותו ללמדך שאין עונשין מן הדין: