ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תריב
לא תלך רכיל בעמיך אזהרה למוציא שם רע מנא לן, אמר ר' אלעזר לאתלך רכיל. רבי נתן אמר מונשמרת מכל דבר רע. ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מונשמרת ההוא מיבעי ליה לכדרבי פנחס ונשמרת ומכל דבר רע מכאן שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. ורבי נתן מאי טעמא לא אמר כרבי אליעזר, ההיא אזהרה לבית דין שלא יהא רך לזה וקשה לזה. תנו רבנן מנין לכשיצא שלא יאמר אני מזכה וחכברי מחייבין אבל מה אעשה שחברי רבו עלי, תלמוד לומר לא תך רכיל בעמיך. ואומר הולך רכיל מגלה סוד. ההוא תלמידא דאפיק מילתא דאיתמר בבי מדרש אבתר עשרין ותרתין שנין ואפקיה רב אמי מבי מדרשא אמר דין גלי רזיא. מיכתב היכי כתבינן רבי יוחנן אמר זכאי משום לא תלך רכיל. ריש לקיש אמר פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב משום דמחזי כשיקרא. רבי אליעזר אית ליה דמר ואית ליה דמר הילכך כתבינן מדבריהם נזדכה פלוני. לא תלך רכיל שלא תהא רך דברים לזה וקשה לזה. דבר אחר אל תהי כרוכל שמטעים דבריו והולך. אמר רבי נחמיה זה הוא מנהגם של דיינין, בעלי דינין עומדין לפניהם שומעין דבריהם ומוציאין אותן לחוץ ונושאין ונותנין בדבור וגומרין את הדין היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב, מנין לכשיצא לא יאמר וכו'. לא תלך רכיל בעמיך שנו חכמים מאה חנפים ולא אחד מגלה פנים:
שנו חכמים במשנה אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך. דבר אחר לא תלך רכיל מה רוכל זה יש עליו מאה מיני בשמים כך כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו יש בלבבו ק' מחשבות של מקרא ושל משנה שנאמר מי זאת עולה מן המדבר וגו' כגון משה ואהרן וכל הדומין להם. וכיוצא בדבר אתה אומר דתן ואבירם רשעין היו כיון שהיה אחד מהן עושה מריבה עם חברו יש בלבו מאה מחשבות של גזל ושל גלוי עריות ושל שפיכות דמים. דבר אחר לא תלך רכיל ארבע מדות יש בו באותו מקרא שתי מדות של צדיקים ושתי מדות של רשעים. שתי מדות של צדיקים כיצד. צא ולמד ממשה ואהרן שנתכוונו ועשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים בין אדם לחברו בין איש לאשתו, מתוך דיניהם נקבע שם טוב להם ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות שנאמר הוא משהואהרן. שתי מדות של רשעים כיצד צא ולמד מדתן ואבירם הרשעים שנתכוונו ועשו מחלוקת בין ישראל לאביהם שבשמים בין אדם לחברו בין איש לאשתו מתוך דרכיהם נקבע שם רע לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות שנאמר הוא דתן ואבירם. לא תעמוד על דם רעך מנין אם ידעת לו זכות אל תשתוק לו עליו תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. מנין אם ראית שטובע בנהר או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו אתה חייב להצילו תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. מנין הרודף אחר חברו להרגו חייב אתה להצילו בנפשו תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. הא מהכא נפקא מהתם נפקא אבדת גופו מנין תלמוד לומר והשבותו לו, אי מהתם הוה אמינא הני מילי בנפשיה אבל מיטרח ומיגר אגירי לא, קא משמע לן: