ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקס
תנו רבנן שלשה צריכין שיראו עפר סוטה ואפר פרה ורוק יבמה. משום רבי ימשעאל אמרו אף דם צפור, מאי טעמא דרבי ישמעאל דכתיב את הצפר החיה וגו' בדם הצפור השחוטה. ותניא יכול בדם ולא במים תלמוד לומר במים. אי במים יכול במים ולא בדם תלמוד לומר בדם הא כיצד הבא מים שדם צפור ניכר בהם וכמה רביעית, ורבנן ההוא לגופיה (מאי) [הכי] קאמר רחמנא הטבל בדם ובמים. ורבי ישמעאל אם כן לכתוב וטבל בהם בדם ובמים למה לי לניכר. ורבנן אי כתב רחמנא וטבל בהם ה"א האי לחודיה והאי לחודיה כתב רחמנא בדם ובמים לערבן. ורבי ישמעאל לערבן כתיב קרא אחרינא ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים. רבנן אי מההיא ה"א לישחטיה סמוך למנא ונינקטינהו לורידין וליקבל לדם במנא אחרינא קא משמע לן. בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא גדולה ומדחה את המים קטנה ונדחית מפני המים מהו. אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא בצפור דרור שערו רבנן ואין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים:
והזה ולא מטיף ולא זורק. [והוה] לאחר ידיו של מצורע ויש אומרים על מצחו. והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים הנטהר מן הצרעת טעון הזאת שבע ואין טמא מת טעון הזאת שבע. והלא דין הוא ומה אם מצורע שאין טעון הזאת שלישי ושביעי טעון הזאת שבע טמא מת שטעון הזאת שלישי ושביעי אינו דין שיטעון הזאת ז', תלמוד לומר והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים. טהור מן הצרעת טעון הזאת שבע ואין טמא מת טעון הזאת שבע. קל וחומר למצורע שטעון הזאת שלישי ושבעי ומה אם טמא מת שעין טעון הזאת שבע טעון הזאת שלישי ושביעי מצורע שטעון הזאת שבע אינו דין שיטעון הזאת שלישי ושביעי, תלמוד לומר שבע פעמים וטהרו הזאת שבע הוא טעון ואינו טעון הזאת שלישי ושביעי. וטהרו (בדמים) [בדברים] הנעשים בגופו. יכול הרי הוא ממולק, תלמוד לומר ושלח וכבס וגלח ורחץ. יכול הרי הוא מסולק, תלמוד לומר ושלח וכבס וגלח ורחץ. יכול יהו כולן מעכבין אותו, תלמוד לומר וטהרו וטהר, טהרה אמור (למטה) [למעלה] וטהרה אמור כאן מה טהרה האמור (למטה) [למעלה] בדברים הנעשים בגופו אף טהרה האמור כאן בדברים הנעשים בגופו: