ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקח
בני ישראל מניפין ואין בנות ישראל מניפות. אמר רב אסי מצינו שחלק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן גוים לקרבן נשים בסמיכה. יכול נחלק בתנופה, לא מה לחלק בסמיכה שהסמיכה בבעלים נחלק בתנופה שהתנופה בכהנים ומה ת"ל בני ישראל מניפין ואין הגויים מניפין ואין הנשים מניפות. דבר אל בני ישראל המקריב אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין תלמוד לומר המקריב. או אינו אומר המקריב אלא זהו כהן המקריב. כשהוא אומר ידיו תביאינה הרי בעלים אמורים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. כיצד עושה מניח אימורין על פיסת היד וחוה ושוק עליהן וכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה. היכא אמר רב פפא במלואים. מאי טעמא אילימא משום דכתיב שוק התורמה וחזה התנופה על אשי החלבים והא כתיב את החלב על החזה יביאנו. אמר אביי ההוא (מיבעי) [דמייתי] ליה כהן מבית המטבחים. והכתיב וישימו את החלבים על החזות דיהיב ליה כהן אחרינא ואזיל ומקטיר ליה והא קמ"ל דבעינן ג' כהנים משום ברב עם הדרת מלך:
יכול כל הקרבנות כולן יטענו תנופה תלמוד לומר זבח יצאו עופות ומנחות שאינן זבחים. אוציא עופות ומנחות שאינן זבחים ולא אוציא את הבכור ואת המעשר ואת הפסח שהן זבחים. ת"ל מזבח ולא כל זבח. אוציא את הבכור והמעשר והפסח שאינן טעונין תנופה ולא אוציא חטאת ואשם שטעונין תנופה. תלמוד לומר שלמיו. אוציא חטאת שאין למינה תנופה ולא אוציא אשם שיש למינו תנופה תלמוד לומר שלמיו. אוציא את כל האשמות ולא אוציא את אשם מצורע ודין הוא ומה אם שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין תנופה שחוטין אשם מצורע שטעון תנופה חי אינו דין שיטעון תנפה שחוט. ת"ל שלמיו ולא אשם מצורע. או אינו אומר שלמיו אלא לרבות זבחי שלמי צבור, כשהוא אומר מזבחי שלמיכם לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטין. והלא דין הוא ומה אם שלמי יחיד שאינן טעונין תנופה חיים טעונין תנופה שחוטין. זבחי שלמי צבור שטעונין תנופה חיים אינו דין שיטענו תנופה שחטין. אשם מצורע יוכיח שטעון תנופה חי ואין טעון תנופה שחוט ואף אתה אל תתמה על זבחי שלמי צבור שאף על פי שטעונין תנופה חיים לא יטענו תנופה שחוטין. כשהוא אומר מזבחי שלמיכם לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטין. יכול כל הזבח יטעון תנופה ת"ל חלב. אין לי אלא החלב מנין לרבות את החזה ת"ל חלב וחזה. כשהוא אומר יביא לרבות האליה. מאי ה' לרבות שתי כליות. יביאנו לרבות יותרת הכבד. למדנו שטעונין תנופה כו' מנין שיטענו הרמה ת"ל שוק התרומה. אין לי אלא שוק מנין לרבות את כולן ת"ל וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה שאין תלמוד לומר אשר הונף ואשר הורם אלא זה בנין אב כל שטעון תנופה טעון הרמה: