ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וילקט יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל כל כסף וזהב שבעולם לקט יוסף והביא למצרים שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף. אין לי אלא בארץ מצרים שבארץ כנען ושבשאר ארצות מנין תלמוד לומר וכל הארץ באו מצרימה וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהם שנאמר וינצלו את מצרים ואמר רב אסי שעשאוה כמצולה שאין בה דגים. ריש לקיש אמר עשאוה כמצודה שאין בה דגן והיה מונח עד רחבעם. בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם. בא זרח מלך הכושי ונטלו משישק. בא אסא ונטלו מזרח ושגרו להדדרימון בן טברימון. באו בני עמון ונטלו מהדדרימון. בא יהושפט ונטלו מבני עמון והיה מונח עד אחז. בא סנחריב ונטלו מאחז. בא חזקיה ונטלו מסנחריב והיה מונח עד צדקיה. באו כשדים ונטלוהו מצדקיה. באו פרסיים ונטלו מכשדים. באו יונים ונטלו מפרסיים. באו רומיים ונטלו מיונים ועדיין מונח ברומי. א"ר חמא בר חנינא שלש מטמוניות הטמין יוסף אחת נתגלתה לקרח ואחת נתגלתה לאנטונינוס בן אסוירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא:

פרשת ויחי:

ויחי יעקב בארץ מצרים למה פרשה זאת סתומה מכל פרשה שבתורה אלא כיון שנפטר יעקב אבינו התחיל השעבוד. ד"א שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו. ד"א שנסתמו ממנו כל צרות שבעולם (כתוב ברמז קמ"א). יקר בעיני ה' המותה לחסידיו קשה לפני הקב"ה לגזור מיתה על הצדיקים כך היה יכול הכתוב לומר למשה אתה מת ולא אמר כך אלא תלה המיתה בימים הן קרבו ימיך למות וכן ביעקב: