ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מלמד שלא היו גבורים שבשבטים מי היו ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. עשה הדבר בחכמה אמר אם אני מעמיד הגבורים שבהם לפני פרעה מיד יעשה אותם אנשי מלחמתו. ומנין שלא היו גבורים אתה מוצא מברכת משה רבינו כל מי שנכפל שמו היה גבור שנאמר וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה. ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון. ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. ולדן אמר דן גור אריה. ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך. ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ואית דאמרי איפכא לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם אותם שנכפלו שמותן לקח. ויאסר יוסף מרכבתו (כתוב ברמז צ"ז). שמע יוסף שבאו אחיו אל גבול מצרים ולקח את כל האנשים ההולכים עמו ויצא לקראת אביו וכל העם יוצאים לקראת המלך ואין המלך יוצא לקראת אדם אחר אלא ללמדך שאביו של אדם כמלכו. א"ל רבא לרבה בר מרי מאי דכתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו א"ל אלו הנכפלים בשמות והא איכא נמי יהודה דאיכפל א"ל יהודה למלתיה הוא דאיכפל דא"ר יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות וגו' וזאת ליהודה וכו':