ילקוט שמעוני/בראשית/רמז סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רבי אליעזר אומר חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אבינו אברהם מאור כשדים שנאמר לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל אבינו יצחק מיד פלשתים שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל אבינו יעקב מיד עשו שנאמר הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית שנאמר איש צמח שמו ותחתיו יצמח וכולן נמסרו לאברהם. אברהם מסרן ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ליוסף ויוסף לאחיו שאמר להם פקד יפקד אלהים אתכם. ואשר בן יעקב מסר סוד גאולה לסרח בתו וכשבאו משה ואהרן אל זקני ישראל ועשו אותות לעיניהם הלכו זקני ישראל אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד ועשה אותות לעינינו כך וכך א"ל אין באותות הללו ממש א"ל והלא אמר פקד פקדתי א"ל הוא האיש לגאול את ישראל בא שכך שמעתי מאבא ף"ף מיד ויאמן העם:

ואעשך לגוי גדול א"ל אותה אומה שכתוב בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך משאני בורא אותך בריה חדשה את פרה ורבה. ג' גדולות וד' ברכות כתיב כאן בשרו שהם שלשה אבות וארבע אמהות לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת היציאה וממעטת את השם. ממעטת פריה ורביה ואעשך לגוי גדול ממעטת את היציאה ואברכך וממעטת את השם ואגדלה שמך לפום דאמרי אינשי מבית לבית חלוק מאתר לאתר נפש ברם את לא נפש את חסר ולא ממון. ואגדלה שמך שיצא לו מוניטון בעולם. ד' הן שיצא להם מוניטון בעולם אברהם ואעשך לגוי גדול מהו מוניטון שלו זקן וזקנה מכאן בחור ובתולה מכאן. יהושע ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ יצא לו מוניטון בעולם ומהו מוניטין שלו שור מכאן וראם מכאן על שם בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. דוד יצא לו מוניטון בעולם ויצא שם דוד בכל הארצות ומהו מוניטון שלו מקל ותרמיל מכאן ומגדל מכאן על שם כמגדל דויד צוארך. מרדכי יצא לו מוניטון בעולם כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות ומהו מוניטון שלו שק ואפר מכאן ועטרת זהב מכאן. אמר ר' יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה אבל אין אתה יודע אם שלי קודמת לשלך אם שלך קודמת לשלי משהוא אומר מגן אברהם אחר כך אומר מחיה המתים. ר' אבהו אמר הבט נא השמים אין כתיב כאן אלא השמימה בה"א בראתי את העולם הריני מוסיף ה"א על שמך ואת פרה ורבה. אמר ר' יודן אותיותיך מנין אברככה מה אברככה רמ"ח אף אותיותיך רמ"ח לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך ולא שמה לו עד שנתברך מאברהם כיצד אברהם היה מתפלל על העקרות והיו נפקדות ועל החולים והם מתרווחין רב הונא אמר לא סוף דבר אברהם הולך אצל החולה אלא החולה רואה אותו והוא מרויח. אמר ר' חנינא ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היו נצולות בזכותו של אברהם ולא של יין נסך היו אתמהא אלא חלא מזיל חמרא בכל מקום שיין נסך מצוי יין של ישראל נמכר בזול. אמר ר' יצחק ואף לאיוב עשה כן שנאמר מעשה ידיו ברכת לא נטל אדם פרוטה מאיוב והוצרך ליטול ממנו פעם שניה. והיה ברכה קרי ביה בריכה מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את מקרב את הרחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים. אמר ר' ברכיה כבר כתיב ואברככה מה תלמוד לומר והיה ברכה אלא א"ל עד כאן הייתי זקוק לברך עולמי מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך למאן דחזי לך למברכא בריך:

אמר ריש לקיש ואעשך לגוי גדול זה שאומר אלהי אברהם ואברככה זה שאומר אלהי יצחק ואגדלה שמך זה שאומר אלהי יעקב יכול יהו חותמין בכולן תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן: