ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשי
וידבר ה' אל משה לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו', זה שאמר הכתוב השקיפה ממעון קדשך מן השמים, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע לכהנים אתה אומר לברכנו, אין אנו צריכים אלא לברכתך השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך. אמר להם הקב"ה רבש"ע לכהנים אתה אומר לברכנו, אין אנו צריכים אלא לברכתך השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך. אמר להם הקב"ה אע"פ שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם אני עומד [עמהם] ומברך אתכם, לפיכך הכהנים פורסין כפיהן (עו) לומר שהקב"ה עומד עלינו שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות כפיהם, לכך נאמר כה תברכו את בני ישראל, זא שאמר הכתוב הנה מטתו שלשלמה, הנה מטתו זה בית המקדש של מי שהשלום שלו, ולמה נמשלה בית המקדש למטה, לומר לך מה מטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בית המקדש כל מה שהיה בתוכו היה פרה ורבה שנאמר ויאריכו הבדים. ואומר והזהב זהב פרוים שהיה עושה פירות. וכן הוא אומר ויבן את בית יער הלבנון, למה נמשל ליער [לומר לך] מה יער פרה ורבה כך בית המקדש כל מה שהיה בתוכו היה פרה ורבה. ששים גבורים אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. כלם אחוזי חרב שכל אחד ואחד שמו של הקב"ה נזכר בו, יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. איש חרבו על ירכו מה ראה יכך להזכיר כאן, אלא אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצוארו וקוטע ירכו משכים בבקר והולך לבית הכנסת. מפחד בלילות מפחד שראה בלילות בחלומו ורואה את הכהנים נושאים את כפיהן החלום רע מתבטל ממנו לכך [נאמר מפחד בלילות, לכך] אמר הקב"ה [למשה] הזהר את אהרן ובניו שיהו מברכין את בני [ישראל] שנאמר כה תברכו, אמר הקב"ה לשעבר הייתי זקוק לברך בריות, ברכתי לאדם הראשון ולאשתו שנאמר ויברך אותם אלקים וגו', ברכתי לנח ולבניו שנאמר ויברך אלקים את נח ואת בניו. ברכתי לאברהם שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. ברכתי ליצחק שנאמר ויברך אלקים את יצחק בנו. ויעקב ברכתי אותו שנאמר אל שדי נראה אלי בלוו בארץ כנען ויברך אותי. יעקב ברך לשנים עשר שבטים שנאמר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם, מכאן ואילך אמר הקב"ה הרי ברכות מסורות לכם והכהנים יהיו מברכים אתכם שנאמר כה תברכו את בני ישראל:
למה נסמכה פרשת כהן מברך נזיר לומר מה נזיר אסור בין אף כהן מברך אסור בחרצן, א"ק לשרתו ולברך בשמו, מה כהן משרת מותר בחרצן אף כהן מברך מותר בחרצן. אי מה כהן משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא. הא איתקש לנזיר, ומאי חזית דמקשת לקולא אקשיה לחומרא, אסמכתא בעלמא דרבנן היא ולקולא:
דבר אל אהרן וגו'. לפי שכל מעשה הפרשה (באהרן) [בכהנים] הביא את אהרן והביא את בניו לכלל דבור שזה כלל שכל זמן שדבור לכהנים מעשה לכהנים דבור בישראל מעשה בישראל. דבור בכל אדם צריך להביא הגרים. יכול הדבר הזה שנאמר לאהרן ששמעו מפי הקב"ה, אמרת אלה (החקים) [המצות] והמשפטים וגו' הא כל המצות הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללים והפרטים הגופים והדקדוקים נאמרו למשה מסיני, ומה ת"ל לאהרן, אלא כל דבר שהיה הגון לאהרן היה נתלה באהרן וכל דבר היה הגון לישראל היה נתלה בישראל:
ברכת כהנים כיצד, במדינה אומרים שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכנוי. במדינה כהנים נואין את כפיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש למעלה מראשיהם חוץ מכהן גדול שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם וירכם:
כה תברכו. בלשון הקדש, או אינו אלא בכל לשון, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש, רבי יהודה אומר ינו צריך, הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה. תניא אידך כה תברכו בעמידה, או אינו אלא [אפילו] בישיבה, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך, מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה. רבי (יונתן) [נתן] אומר אינו צריך הרי כבר נאמר לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו, מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה. ומשרת גופא מנלן דכתיב לעמוד לשרת. תניא אידך כה תברכו בנשיאת כפים, או אינו אלא שלא בנשיאת כפים, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, מה להלן בנשיאת כפים אף כאן בנשיאת כפים, קשיא ליה לרבי (יונתן) [נתן], אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור אף כאן [כ"ג ור"ח ועבדת צבור]. רבי נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר הוא ובניו כל הימים, מקיש בניו לו מה הוא בנזיאת כפים אף בניו בנשיאת כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות, תניא אידך כה תברכו בשם המפורש. או אינו אלא בכנוי, ת"ל ושמו את שמי, ונאמר להלן לשום את שמי שם, מה להלן בית הבחירה אף כאן בית הבחירה]. רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי הוא אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, בכל מקום סלקא דעתך, אלא מקרא זה מסורס, בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי, והיכן בבית הבחירה. תניא אידך כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא בני ישראל, גרים [נשים] ועבדים (משוחררים) מנין, ת"ל אמרו להם לכולהו. תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים. או אינו אלא פנים כנגד עורף, תלמוד לומר אמור להם כאדם שאומר לחברו. תניא אידך כה תברכו בקול רם, או אינו אלא בלחש, ת"ל אמור להם כאדם שאומר לחברו. מר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים ולאחד אינו קורא כהן, שנאמר אמור להם [לשנים, ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים, ואין ישראל קורא כהנים שנאמר אמור להם] אמירה שלהם תהא. א"ר יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה. אינו והא רבי אמי ורבי אסי סלקי. ר' אמי ור' אסי מעקר הוו עקרי [כרעייהו] ממטי הוא דלא מטו:
כה תברכו את בני ישראל. רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, לכהנים עצמן לא למדנו, כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכים לישראל והקב"ה מברך לכהנים. ר"ע אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, מפי הגבורה לא למדנו, כשהוא אומר ואני אברכם. (עז) ומנין שהחזן צריך לומר להם אמרו, תלמוד לומר אמור להם:
יברך ה'. בברכה המפורשת בתורה, וכן הוא אומר ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבואך וגו'. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוף אימתי כי תשמע בקול ה' אלקיך. יברכך ה' בנכסים, וישמרך בנכסים. רבי נתן אומר יברכך בנכסים וישמרך בגוף. רבי יצחק אומר וישמרך מיצר הרע, וכן הוא אומר כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד. דבר אחר וישמרך שלא ישלטו אחרים עליך, וכן הוא אומר יומר השמש לא יככה וירח בלילה, ועוד כתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך, בשעת המיתה וכן הוא אומר רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחשך ידמו. דבר אחר וישמרך (לעולם הבא) [בעוה"ז] וכן הוא אומר וקוי ה' יחליפו כח. זובר אחר יברכך ה' וישמרך, יברכך בבנים, וישמרך בבנות, שהנקבות צריכות שמירה. דבר אחר יברכך ה' וישמרך, עם הברכה שמירה, מלך בשר ודם יש לו אוהב בסוריא והוא יושב ברומי שלח המלך אחריו עלה ובא אצלו נתן לו מאה ליטרין של זהב טענו יצא לדרך נפלו עליו ליסטין ונטלו כל מה שנתן לו שמא יכול לשמרו מן הליסטין, לכך נאמר יברכך ה' וישמרך:
יאר ה' פניו אליך. יעמיד ממך בנים בני תורה שנאמר כי נר מצוה ותרה אור. יעמיד ממך כהנים שמאירים את המזבח שנאמר ולא תאירו (את) מזבחי חנם. ויחנך יחנה ה' אצלך. יעמיד ממך נביאים שנאמר ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים. דבר אחר יאר ה' פניו אליך יתן לך מאור פנים. רבי (יונתן) [נתן] אומר זה מאור שכינה שנאמר קומי אורי כי בא אורך וגו' ועליך יזרח וגו' [ואומר] אלקים יחננו. ויברכנו יאר פניו אתנו סלה [ואומר] אל ה' ויאר לנו. ד"א יאר ה' זה מאוד תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. ויחנך יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה, כענין שנאמר ונתן לך רחמים. ויחנך יחנך במשאלותיך וכן הוא אומר וחנותי את אשר אחון וגו'. ד"א יתן חנך בעיני בריותיו וכן הוא אומר ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ואומר ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה [ואומר] ויתן האלקים את דניאל לחן ולחסד ולרחמים. ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ד"א ויחנך בדעת ובחכמה ובהשכל ומוסר ובינה. דבר אחר ויחנך יחנך בתלמוד תורה, וכה"א תתן לראשך לוית חן ואומר כי לוית חן הם לראשך וגו'. ד"א ויחנך במתנת חנם וכה"א הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' ואומר חננו ה' חננו. ואומר ה' חננו לך קוינו:
ישא ה' פניו אליך. בשעה שאתה עומד ומתפלל שנאמר ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו', והרי דברים קל וחומר אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך: