יוסף תהלות/סד
מזמור ס"ד
[עריכה]פסוק ב
[עריכה]שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצור חיי. אפשר במ"ש במה שכתב הרב המבי"ט משה בן יוסף טראני ז"ל בספר בית אלהים שער א שער התפילה סוף פרק ו, דמשרז"ל דמה שאמרו רבותינו ז"ל שהתפילה בלחש היינו בתפילות הסדורות בכל יום, שלא בעת צרה; אבל התפילות שמתפללים בעת צרה והצער אי אפשר להתפלל בלחש, ע"ש עיין שם. וז"ש וזהו שאמר: שמע אלהים קולי שאני מתפלל בקול ולא בלחש, והטעם בשיחי, פירוש תפילתי, כמשז"ל כמו שאמרו ז"ל: אין שיחה אלא תפילה, והיינו שיחי, תפילתי הפרטית, לאפוקי התפילות הסדורות. והטעם, כי צר לי בעת צרה, מפחד אויב תצור חיי. ואמת שבזוהר הקדוש אמרו דשרי מי שהוא בצער ומתפלל ולא מצי להתפלל בלחש, אך עמ"ש עיין מה שכתבנו בעניותנו בפתח עינים פרק אין עומדין, ואיני יכול להאריך עתה בעניין זה ויש צדדים ודוק היטב:
פסוק י
[עריכה]וייראו כל אדם ויגידו פועל אלהים ומעשהו השכילו. למאן דמפרש המזמור על דניאל בשעה שהושלך לגובא דאריוותא, אפשר לפרש פסוק זה במה שפירש רש"י בפי' בפירוש המקרא, דאבן אינה מצויה בבבל, ולפי שעה הביאה מלאך לסתום הבור, ע"ש עיין שם. וראיתי במדרש רבה פרק י"ד, דירד מלאך כדמות ארי של אבן, ע"ש. וז"ש וזהו שאמר מעניין זה, יחרדו וייראו כל אדם ויגידו פועל אלהים, להביא אבן שלא נמצאת שם. ומעשהו השכילו, שהיה אבן בצורת ארי, ומזה ימשך יראה לעשות רצונו ית' יתברך, כי זה כל האדם:
אי נמי אפשר במ"ש במה שכתוב בזהר, דצלם אלהים זה הצילו לדניאל, אשר שמר המאכל ולא נפגם, ומזה נתפרסם דהאדם אשר ברא ה' הוא לעובדו ולידבק בו, וכל חית השדה יראים ממנו כי צלם אלהים על פניו, וכתיב "ומוראכם וחתכם" וכו' (בראשית ט, ב). וז"ש וייראו כל אדם, וישאו ויתנו בזה ויגידו פועל אלהים, כי בצלם אלהים עשה אותו, ומעשהו השכילו שהחיות יראים ממנו ודוק. שוב ראיתי בש"ט בשוחר טוב דרז"ל דרבותינו ז"ל דרשוהו על דניאל, ושם אמרו מה שהבאתי מפירוש רש"י ז"ל ע"ש: