יוסף תהלות/סג
מזמור ס"ג[עריכה]
פסוק ב[עריכה]
צמאה לך נפשי. אפשר, מידת דוד הע"ה המלך עליו השלום שהיא מ' מלכות, אומרת צמאה גימט' גימטריה קול, בחי' בחינת ז"א זעיר אנפין. כמה גי' גימטריה אדני, לך בשרי, כל יסוד.
כן (פס' ג). עם האותיות גימט' ע"ב. בקדש אבא. חזיתיך, אני עומדת בחזה שלך. לראות עזך, מיתוק הגבורות. וכבודך, כבוד גימט' לב, בסוד "וגם אמנה אחותי בת אבי". אמנה, אמן גי' הוי"ה אדנ"י, ה' עילאה. כי טו"ב חסד"ך מחיים, גימט' אהיה הויה אהיה, שהם המוחין. שפתי ישבחונך. וא"ש ואתי שפיר, ההי"ב[1]:
פסוק ו[עריכה]
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי. רד"ק פירש: "כאשר שפתי רננו". ואפשר במ"ש במה שכתבו גורי האר"י זצ"ל, שהמאכל מזון לגוף והברכה מזון לנפש, וזה כונת הפ' הפסוק: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם", שהיא הנשמה, "כי על כל מוצא פי ה'" שהיא הברכה, "יחיה האדם", היא הנשמה (ואח"ז ואחר זמן ראיתי בספר כלי חמדה שהביא משמו של האר"י זצ"ל בענין אחר ע"ש עיין שם). וז"ש וזהו שאמר: כמו חלב ודשן שהגוף שבע, כן תשבע נפשי משפתי רננות, שהוא הברכה:
פסוק ז-ט[עריכה]
אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך, כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן, דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך. אפשר לפי פשוטו, דהרוצה לקום באשמורת צריך כי כשהולך לשכב, יהיה בדעת זו לקום, ויעשה איזה המצאה לקום, כמו שמצינו בזוהר הקדוש שהיו עושין המצאות ועניינים או מזמינים תרנגול כדי לקום. וכיון דעבדי אתערותא מלתתא, גם ה' יתן הטוב שיזכהו לקום. וז"ש אם זכרתיך על יצועי, ר"ל רוצה לומר: אם זכרתי קודם יצועי הדר גאונך, שאני חייב לקום, אז באשמורות אהגה בך, שזיכיתני לקום להודות, וז"ש כי היית עזרתה לי. ובצל כנפיך שהיא השכינה, ארנן, אזמר שירות ותשבחות. ועי"ז ועל ידי זה דבקה נפשי בחינתו, שהיא השכינה, אחריך. ואז בי תמכה ימינך, דיהב לה ולכל שושבינהא נבזבזן כמ"ש כמו שכתוב בזוהר:
אי נמי, אם זכרתיך על יצועי, ששכבתי על יצועי ולא שכבתי בתוך המיטה כדרך בני אדם, זה יועיל שאני ישן שנת עראי ואזכה באשמורות וכו', כמ"ש הרב הקדוש בראשית חכמה שהרב מהר"י טאיטאצק ז"ל מ' 40 שנה לא ישן במטה אלא על גבי תיבה כדי לקום בחצות, עש"ב עיין שם ביאורו:
אי נמי אפשר, במה שפירשו המפרשים על מאמרם (ברכות דף ד.): "לא חסיד אני שכל המלכים ישנים עד ג' שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך". אי נמי דיושבים בכבודם ואני ידי מלוכלכות וכו'. כי מעשים אלו יחזקו השונאים, אז יאמרו: ראו עתה שהאמת שבא על אשת איש, כי עושה תיקון לקום באשמורת להצטער בלילה באותו זמן שחטא, וכן ידיו תביאנה שפי"ר דמ"י לטהר אשה נגד אשר אסר ב"ש בת שבע על אוריה. ומטעמים אלו לא היה לו לעשות כן, ועכ"ז ועם כל זה לא פנה לדברי נרגן ועשה נ"ר נחת רוח לה', וזהו החסידות, שהיה מקום לבטל זה ולא ביטל, עכ"ד עד כאן דבריהם. וז"ש אם זכרתיך על יצועי, על שפגמתי ביצועי בב"ש בבת שבע, ועל כן לתקן, באשמורות אהגה בך לחבר הדודים. וכי תימא כך חובתך ומה שבח זה? לז"א לזה אמר: כי היית עזרתה לי, מלשון "אעשה לו עזר" (בראשית ב, יח), וב"ש ובת שבע עזרתי מששת ימי בראשית ולא היה צריך תיקון מפורסם כזה שיאמרו ח"ו חס ושלום שנלכדתי באשת איש. ויש הוכחה שלא חטאתי, כמ"ש "וה' עמו", שכינה עמו וחטא בא על ידו? וז"ש דבקה נפשי אחריך, ואני תמיד עמך. ולזה בי תמכה ימינך ותצילני מהחטא. ועכ"ז אני עושה כאלו חטאתי באשת איש:
אי נמי אפשר, בהקדמת מהר"א גאלנטי ז"ל מהזוהר ורבו ז"ל, דדהע"ה דדוד המלך עליו השלום היה מתקן הירך ע"י שירות ותשבחות מה שלא תקן שאול ופגם. זאת היתה לדהע"ה לדוד המלך עליו השלום בהיותו במדבר יהודה בברחו מפני שאול, לומר בצל כנפיך ארנן בשירות ותשבחות לתקן פגם הירך. וע"י השירות דבקה נפשי השכינה אחריך. בי תמכה ימינך, כמ"ש "נעימות בימינך נצח" (תהלים טז, יא):
אי נמי, במדרש שהביאו התוספות פרק י"ב דמסכת כתובות: עד שיתפלל שיכנסו ד"ת דברי תורה בגופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים. ופירשנו בעניותנו שהמעדנים הם מהסט"א מהסטרא אחרא ולא יכונו עם התורה ע"ש באורך. וז"ש דבקה נפשי, תאותי, אחריך, שאיני חושב אלא בך ועי"ז בי תמכה ימינך, היא התורה שנקראת ימין, ואצליח בה:
אי נמי על דרך זה, במ"ש דהלכה כב"ה כבית הלל שהיו ענוים. והטעם, דהעניו מרכבה לשכינה בחינת תורה שבע"פ שבעל פה והיא תאיר עיניו. וז"ש דבקה נפשי אחריך ע"י הענוה עד שאני דבק ואתה תאיר עיני, וזה שכתוב בי תמכה ימינך, התורה, שאכוין אל האמת, כמ"ש מרן דבזכות הענוה יכוונו אל האמת, וכן אמר דוד: בי תמכה התורה שאכוין האמת:
אי נמי לפי פשוטו, במשז"ל במה שאמרו ז"ל: "הבא ליטהר מסייעין אותו" (יומא דף לח:). ופירש האר"י זצ"ל, "בכל דרכיך" הגלויים "דעהו והוא יישר ארחותיך" הסתומים. וז"ש דבקה נפשי אחריך בכל מילי דמפרשן, בי תמכה ימינך להצילני מהעלם דבר:
הערות[עריכה]
- ^ אינני יודע פירוש ראשי התיבות. ואולי הוא "ה' הטוב יכפר בעד". ויקיעורך.