יוסף תהלות/לה

<< · יוסף תהלות · לה · >>

מזמור ל״ה

פסוק ד

יבושו ויכלמו מבקשי נפשי. פירוש, המקטרגים למעלה לא יזכו בקטרוג׳ בקטרוגם ויבושו מכמ׳ מכמה מליצי יושר וזכות למעל׳ למעלה וחסד ה׳. ועי״ז ועל ידי זה יבושו ויכלמו המקטרגים למעלה. ונמשך מזה יסוגו אחור ויחפרו חושבי רעתי למטה, כי אם תם הקצ״ף^[1]:

פסוק ט

ונפשי תגיל בה׳ תשיש בישועתו כל עצמותי תאמרנה וגו׳. בזהר הקדוש דרשו כל עצמותי על תחיית המתים. ופירש הרב כתנות פ׳ פרשת ויחי, דאמרו רז״ל שאינם חוזרים לעפרם, ומשו״ה ומשום הכי יכולים לומר ה׳ השם ברישא ולא חיישינן שימות, זהת״ד זהו תורף דבריו. ואני בעניי הרגשתי על הרב ז״ל בדברים אלה בריש נחל קדומים, {{קיצור|ע״ש|עיין שם באורך.

ואפשר, ונפשי תגיל בה׳ בעה״ב בעולם הבא, דנהנה מזיו השכינה. ונקט תגיל בה׳, כי בזכות השמחה ששמח במצוות הוא זוכה לחזו׳ לחזות בנועם ה׳, כמ״ש כמו שכתבו המפרשים, והבאתי דבריהם בספרי זוטא ראש דוד פ׳ פרשת עקב; ושם תגיל על זה בה׳.

ותשיש בישועתו, בתחיית המתים, דאת רוח הטומאה יעביר מן הארץ, ואז כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך, שהעברת היצר הרע. וזה שאמר: מציל עני מחזק ממנו. "עני" הוא האדם השפל, מתוך חומ״ר שבו בעפר יסודו, מחזק ממנו הוא היצר הרע כמשז״ל כמו שאמרו ז"ל ע״פ על פסוק זה. עני ואביון מגוזלו, הסט״א הסטרא אחרא שעושקת חלקי נפשות וניצוצי הקדושה:

אי נמי אפשר כמשז״ל בילקוט ע״פ "אליך ה׳ נפשי אשא" (תהלים כה, א), דְמִמַה שקדוש ברוך הוא מחזיר הנשמות ביום חדשות, דהפועל עיף ויגע וישן וקם בכח, מזה נשמע תחיית המתים, וזש״ה וזהו שאמר הכתוב: "חדשים לבקרים", מזה ידענו "רבה אמונתך" בת״ה בתחיית המתים עכ״ד עד כאן דבריהם.

ואפשר במ״ש רבינו האר״י זצ״ל, דיש נשמה שהיא ערומה ממש והקדוש ברוך מלבישה, ויש נשמה עייפה ונותן לה כח, וז״ס וזהו סוד ברכת "המלביש ערומים" וברכת "הנותן ליעף כח", עכ״ד עד כאן דבריו. ואפשר דהיינו דקאמר לשון רבים, "חדשים לבקרים", כנגד הב׳ סוגים, ערומה ועייפה. ואפשר, ונפשי תגיל בה׳, תשיש בישועתו, כנגד השני סוגים האמורים. ומזה יש הוכחה לת״ה לתחיית המתים, כל עצמותי תאמרנה בת״ה ה׳ מי כמוך כמ״ש בזהר:

פסוק יז

אדני כמה תראה. אפשר במה שאמרו בשבת דף ק״ד: ק׳ קדוש, ר׳ רשע. מ״ט מאי טעמא מהדר אפיה דקוף מריש? שאמר הקדוש ברוך הוא: אין אני יכול להסתכל ברשע. וכתב רש״י: מ״ט מהדר אפיה דקו״ף מריש. לישנא מעליא, כלו׳ כלומר אחוריו של ר׳ לגבי קו״ף. והקשה מהרש״א בח״א בחידושי אגדות, דלפי האמת הו״ל הוה ליה לאהדורי אפיה קוף מרי״ש. ותירץ ע״ש עיין שם. והמפרשים תירצו, דרואה הרשע לשמור הצדיק. ובזה שמעתי כוונת הפסוק: "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע" וכו׳ (חבקוק א, יג), כלומר: קוף לא מהדר אפיה מריש ורואה לרשע לשמור הצדיק שלא יזיקנו הרשע. וז״ש וזהו שאמר: למה תביט, דקוף רואה ריש? לשמור לצדיק. ואיך תחריש בבלע וכו׳? עכ״ד עד כאן דבריהם.

וע״פ ועל פי זה אפשר דז״ש דזהו שאמר: אדני, דינא דמלכותא, כמ׳ כמה תרא׳ תראה, כמה זמן אתה רואה שהרשע מזיק לצדיק? השיבה נפשי משואיהם.

ועפ״ז ועל פי זה אפשר לפרש מ״ש מה שאמר אח״ך אחר כך: ראית ה׳ אל תחרש, כלומר: לא מהדר אפיה דק׳ ורואה רשע לשמור הצדיק, וא״כ ואם כן אל תחרש. וצפילו אין אתה נוקם ממנו, לפחות אל תרחק ממני להצילני:

הערות ויקיעורך

1. ע"פ בראשית מז יח: "כי אם תם הכסף".