יוסף תהלות/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מזמור כ״ט[עריכה]

פסוק א[עריכה]

הבו לה׳ בני ר״ת ראשי תיבות הבל. אפשר רמז, שהקב״ה נתן כח הדברי וההבל דוקא להודות לו ולעסוק בתורה. וזה שאמר: ההבל הבו לה׳ כבוד שירות ותשבחות אליו, ועז היא התורה לעסוק בה:

פסוק ב[עריכה]

השתחוו לה׳ בהדרת קדש. ר״ת ראשי תיבות קבלה, כי בשבת היודע יעסוק בקבלה, ובחול בהלכה, והוא ר״ת "הריעו לה׳ כל הארץ" (תהלים ק, א). כ״כ כן כתבו גורי האר״י ז״ל:

פסוק יא[עריכה]

ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום. פירש עטרת ראשי אבא מארי זצ״ל, דרז״ל אמרו: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה. והיה מקשה אמ״ן אבי מורי נוחו עדן, שזה להם למוקש לבעלי מצות, דבאתרא דזקוקין מאן מעייל בר נפחא, וצר להם דלא ידעי מאי קאמרי רבנן, ולאו טיבותא לגביהו להיות אצל בעלי תורה. ומציאה מצא ברז״ל, שהמחזיק לת״ח לתלמידי חכמים שבשבילו למד תורה, מלמדין אותו תורה לעולם הבא. ובהכי ניחא, דזו טובה שלימה להיותם אצל בעלי תורה, כי שיח וכי שיג להם ללמוד תורה. ובזה היה מפרש ז״ל פ׳ פסוק זה: ה׳ עז שהיא התורה, לעמו יתן לעתיד לבעלי מצות, ה׳ יברך את עמו בשלום שיהיו אצל בעלי התורה ולא יתבוששו. עד כאן דברי עטרת ראשי אמ״ן עדן:

ואנא לגבי אבא חלא בר חמרא ברגליו אעבורה, דאפשר לפרש במה שחקרו כת הקודמין, דכל התורה והמצוו׳ והמצוות הם שיעור קומה, ומה יזכה ילוד אשה לקיים כל התורה? וניחא להו, דכשישראל הם אחדות אחד – נחשבים כולם כגוף אחד ובין כולם תתקיים התור׳ התורה ודאי. וזה שכתוב: ה׳ עז לעמו יתן, שהיא התורה. וכי תימא, איך יתכן לקיימה כולה? לז״א לזה אמר: ה׳ יברך את עמו בשלום, שיהיו באחדות אחד, ובין כולם תתקיים כולה:

אי נמי שע״י שעל ידי התורה נעשה חלוקה[1] דרבנן, וזה שאמר: ה׳ עז לעמו יתן, אין עז אלא תורה, וע״י התורה "ה׳ יברך את עמו בשלום" אותיות מלבוש, וזו חלוקא דרבנן:

אי נמי ה׳ עז לעמו יתן ה׳ ר״ת ראשי תיבות[2] גימט׳ גימטריא ענוה עם הכולל, דלא נתן לישראל התורה אלא לפי שהם ענוים כמ״ש כמו שכתוב בתנחומא. וזה טעם דאמרו פ״ק פרק קמא דעירובין דהלכה כבית הלל מפני שהן ענוים, דכיון דעיקר נתינת התורה לישראל משום ענוה, ולכך ניתנה בהר סיני נמוך וע״י ועל ידי משה רבינו ע״ה עניו מכל. וא״כ ואם כן מי שיש בו ענוה לומד התורה כמצותה ומכוין לאמת:

אי נמי ה׳ עז לעמו יתן לימות המשיח, ואז יברך את עמו בשלום בלי גלות ובלי מחלקת. ויש לרמוז, ה׳ יברך את ס״ת סופי תיבות גי׳ גימטריא משיח בן דוד עם הכולל. וכבר אמרו רז״ל דעתידין לשמוע תורה מפי הקדוש ברוך הוא כביכול, וכמש״ה וכמו שאמר הכתוב: "וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך" (ישעיהו נד, יג), שלא יהיה שכחה ולא מחלקת כלל. וז״ש וזהו שאמר: ה׳ עז לעמו יתן לעתיד לימות המשיח, ואז יברך את עמו בשלום שלא יהיה שום קטרוג ושום מחלקת, וכמו שפירש הרב מהרימ״ט מורנו הרב ר' יוסף מטראני ז״ל. ואפשר לרמוז, ה׳ יבר״ך גימט׳ רל״ב, כמספר ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן, א״ת עמו בשלו״ם:

הערות ויקיעורך[עריכה]

  1. ^ צ"ל: חלוקא
  2. ^ י ע ל י י