יוסף תהלות/טז

<< · יוסף תהלות · טז · >>

מזמור ט"ז

פסוק ו

חבלים נפלו בנעימים וכו׳. אפשר חבלים, שיצאו ישראל לחלקו ית׳ יתברך, וגם ארץ ישראל לרשותו, אלו השני גורלות נפלו לי בנעימים. ובזה ניצולותי מהמן הרשע שהפיל גורל לכלות שונאי ישראל ויעץ לבטל בנין בית המקדש בארץ שהיא חלקו יתברך. ודע תברתיה להפיל גורל לכלות העם בחר לו גורל א׳ אחד לה׳. ומזה תבין דעה, שהחזיר הקב״ה התורה לאדו׳ לאדום ולישמעאל, לא הי׳ היה אלא שלא יקטרגו, כמ״ש כמו שאמרו רז״ל והמפרשים, דהא ישראל חלקו יתברך ולהם היא התורה. וז״ש וזהו שאמר: מזה דאנחנו נפלנו לגורלנו, תדע אף נחלת התור׳ התורה שפרה עלי ושלנו היא מתחילה, ולטובתנו לסתום פיהם עשה כך. ועוד כמ״ש כמו שכתוב בזהר הקדוש פ׳ פרשת בלק ע״פ על פסוק "וזרח משעיר למו" ע״ש עיין שם. ובס׳ ובספר שערי שמים דף מ״ח ע״א משם זקנו ז״ל במ״ש במה שאמרו בסנהדרין דף כ״ד.: נועם אלו ת״ח תלמידי חכמים שבא״י שבארץ ישראל, חובלים אלו ת״ח שבח״ל שבחוץ לארץ. ואמרו (בכתובות דף ע״א)^[1]: חד מינן כי סליק להתם הוו כתרי מנייהו. וז״ש וזהו שאמר חבלים, ת״ח דבח״ל, נפלו לי, באו לא״י, והיו בנעימים, כת״ח שבא״י ולא ע״א. אף נחלת, שהתורה שהיא נחלת – שפרה עלי, כמו רב כהנא דפשט לרבי יוחנן כל ספק שהי״ל שהיה לו ונתבסמה התורה. וז״ש שפרה עלי, זהת״ד זהו תורף דבריו בשינוי קצתי. ואפשר כי שפרה בגימט׳ בגימטריא תקפה, דבמקום "תקפה עליו משנתו" (מנחות צט, ב) נעשית שפרה, נתישבת ונתבסמה:

פסוק ח

שויתי ה׳ לנגדי תמיד. אפשר דהכונה, כביכול אני חושב שה׳ לנגדי, וא״כ ואם כן כביכול ימין דידיה כלפי שמאל דידי ומועיל למתק השמאל שהוא דין. מימיני, ימין דידי בהיותו חסד, בל אמוט. והפחד על השמאל, ולכן שויתי ה׳ כדי להכניע השמאל, שהוא כל קבל ימין דידיה:

(ב)

אי נמי שויתי ה׳, מדת רחמים, לנגד תמיד כי מימיני, מדת חסד, לא אמוט, לא אזוז מלעשות חסד, ולכן שויתי ה׳, כי כל המרחם מרחמין עליו כמו שאמרו ז״ל (שבת קנא, ב):

(ג)

אי נמי שויתי ה׳, מדת רחמים שאינה זז מהתורה, וז״ש וזהו שאמר כי מימיני התורה בל אמוט, "ובזאת" התורה "אני בוטח" (תהלים כז, ג):

(ד)

אי נמי, שויתי ה׳ לנגדי, כי אני עוסק בתורה, כמ״ש כמו שאמר כי מימיני התורה בל אמוט, ואז״ל ואמרו ז"ל בתמיד (דף לב:): כל העוסק בתורה שכינה כנגדו, וז״ש וזהו שאמר שויתי... כי מימיני וכו׳:

(ה)

אי נמי שויתי ה׳ לנגדי, במ״ש במה שכתב הרב צמח דוד ז״ל, דמשם הוי״ה מוכח ענותנותו, דאין בכל א״ב אותיות מעטי המספר כאותיות השם. ובס׳ ובספר ארץ חיים מז׳ מזמור קי״ג כתב באופן אחר, דשם הוי״ה גי׳ גימטריא כ״ו, במ״ק במספר קטן ח׳. ואם תכפלו, י״ו, במ״ק ז׳. וכי כל מה שתכפלהו יתמעט, וזהו במקום שמצינו גדולתו וכו׳, ע״ש עיין שם באורך. שויתי ה׳ גדי^[2] תמיד, כי מורה הענוה כמדובר, ואני נכנע ושפל. וכן כי מימיני בל אמוט, שמי שהוא עניו אין סט״א סטרא אחרא שולט בו. ורמז מימיני ב״ל, תחילה התורה בראשית וסופה ישראל, בל אמוט:

(ו)

אי נמי שויתי ה׳ לנגדי ר״ת ראשי תיבות^[3] גימט׳ גימטריא שם, שהיא מ׳ מלכות, ליחד קבה״ו קודשא בריך הוא ושכינתיה:

(ז)

אי נמי מ׳ מלכות היא מדברת, שויתי ה׳ לנגדי פב״פ, כי מיני החסדים בל אמוט, והוא יחוד שלם:

(ח)

והפשט פשוט כמו שביארו המפרשים ובראשם הרמב״ם ז״ל במורה והביאו מור״ם ז״ל בהג״ה ריש ארח חיים, דכשיסתכל ויזכור שהוא עומד לפני ממ״ה מלך מלכי המלכים יבוש ויכלם ויזהר בכל, וכמ״ש וכמו שאמר רבי: דע מה למעלה ממך וכו׳:

(ט)

אי נמי במ״ש במה שכתוב בזהר, דאמר יעקב אע״ה אבינו עליו השלום: "והיה ה׳ לי לאלהים", כד אתוב לבית אבא אפילו רחמי אשוה לקבלי לדינא, וזהו שאמר: שויתי ה׳ מדת הרחמים לנגדי כ״י כביכול כאלו הוא נגדי לדין:

(י)

אי נמי, דכשאדם בוטח ברחמיו ית׳ יתברך, יועיל לו שלא יבטל מלימודו ועבודתו ואל יעצרוהו הצרות והדאגות, וז״ש וזהו שאמר שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי אני חושב כי רחום הוא וירחם עלי ויוציאני לרוחה, ובזה כי מימיני בל אמוט ולא אבטל מעבודתו ית׳ ומעסק התורה, לכן שמח לבי:

פסוק יא

תודיעני ארח חיים וכו׳. אז״ל אמרו ז"ל בויקרא רבא פ׳ פרשה ל׳: פילון מפולש לעה״ב לעולם הבא. ואפ׳ ואפשר במ״ש במה שכתב מהרח״ו מורנו הרב חיים ויטאל ז״ל מרז״ל (והוא בראש לב דוד), דיש כמה מיני רבבות דרכים וכולם חשך ואפלה עד גהינם, ובתוכם יש דרך א׳ שנקרא ארח חיים, ותחלתו חשך ואח״כ ואחר כך אור ללכת לג״ע לגן עדן, עש״ב עיין שם בדבריו. וז״ש וזהו שאמר תודיענו אורח חיים, אותו הדרך שהולך לג״ע, וז״ש פילון מפולש לעה״ב לעולם הבא. ואפשר דדוד הע״ה המלך עליו השלום אמר תודיענו ארח חיים, וה׳ השיבו: שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח. ורמז לו במסורה שֹׂבע, לישאר שבע שנים בג״ע בגן עדן ואח״כ יעלה למקומו, שמחות את פניך, כמ״ש כמו שכתוב בזהר הקדוש. נעימות בימינך על הנצח שתקנת, כמש״ל כמו שכתבתי לעיל מזמור ז׳ בס״ד:

1. [צ"ל בכתובות דף ע"ה ע"א].
2. צ"ל לנגדי.
3. ש' י' ל' גימטריא 340