יוסף תהלות/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · יוסף תהלות · ז· >>


מזמור ז[עריכה]

פסוק א[עריכה]

על דברי כוש בן ימיני. רז״ל רבותינו זכרונם לברכה אמרו שהוא שאול, ודרשו כוש שהיה יפה ודרשות אחרות. ואפשר כי כו״ש גימט׳ גימטריא שאול חסר י״א, שם רמז דבמה שלא מחה זכר עמלק נרם שאותיות ו״ה שבשם גי׳ גימטריא י״א לא נשלמו, "כי יד על כס יה" (מ"ג שמות יז טז) ואין השם שלם כביכול עד שימחה זכר עמלק. ויותר קשה שהיה בן ימיני, שבנימין לא השתחוה לעשו והיה לו כח לאבד זכר עמלק. ודוד תקן הנצח בשירותיו כמ״ש כמו שכתוב "נעימות בימינך נצח" (תהלים טז יא) כמ״ש בזהר, וביאר העניין יפה הרב הקדוש מהר״א גאלנטי בס׳ בספר קול בוכים.

וזהו בעצם שגיון לדוד אשר שר לה׳ על דברי כוש, דמאחר דשאול היה כוש שלא השלים השם כביכול נתאמץ לשורר. ועמ״ש ועיין מה שכתבנו בעניותנו בקונטריס דברים אחדים דרוש י״ג בס״ד בסייעתא דשמיא.

פסוק ב[עריכה]

ה׳ אלהי בך חסיתי. ה׳ אלהי גימט׳ גימטריא חסד, ששואל לרחם מצד החסד. וגם כונתו, ה׳ אלהי שאתה עמדי, כדכתיב "וה׳ עמו" (שמואל א יח יד), כי היה עניו והוא מרכבה לשכינה.

הושיעני מכל רודפי והצילני, כי מי שהוא עניו, אם נגזרה עליו מיתה – ניצול, והוא כאלו הקריב כל הקרבנות.

פסוק ג[עריכה]

פן יטרוף כאריה, והגם דלב מלך ביד ה׳, אני מסתפק שמא נסתלק ממנו בחינה זו ועתה הוא בחירי כאחד האדם, ומשו״ה ומשום הכי אמר פן.

פסוק ו[עריכה]

יִרַדוף, כלומר ודאי שהוא יהיה נרדף, להכי אמר לשון זה, ירדוף.

פסוק ז[עריכה]

ועורה אלי משפט ציות, שכתבת בתורתך "שום תשים עליך מלך" (דברים יז טו) ורמזת שוהיו שני שִׂימוֹת, שהוא יסתלק ואני אמלוך:

פסוק י[עריכה]

יגמור נא רע רשעים וכו׳. אפשר במ״ש במה שאמרו רז״ל רבותינו זכרונם לברכה, דמעט זכיות שיש לרשע פורעם לו בעה״ז בעולם הזה ונשאר כלו רע לעה״ב לעולם הבא. וכבר כתבנו בכמה מקומות דיש לחקור, דמדוע לא ירחם על הרשע וישמור לו המעט זכיות שיש לו ויפרע לו בעה״ב בעולם הבא. ונאמרו כמה תירוצים בזה. ואני שמעתי מהרב עיר וקדיש מהר״ר גדליה חייון זצ״ל, כי ה׳ עושה כרצונו וכאוות נפשו להצדיק, כי כל ישעו וחפצו לאור באור החיים, פורע לו איזה חטא שיש לו בעה״ז בעולם הזה וישאר בעה״ב נקי מכל חטא ותתענג בדשן נפשו ככל אות נפשו. לא כן הרשעי׳ הרשעים, כי כל תאות׳ תאותם וחשוקי״הם כסף ומשתאו׳ ומשתאות ולבושי מכלול ויתר הנאות והבלי העה״ז העולם הזה, לכן על פי מדתם נותן להם שכרם בעניני העה״ז ומשמני מדינה, עכ״ד עד כאן דבריו.

וז״ש וזהו שאמר יגמר נא רע רשעים, שיושלמו ברע, כי קצת מצוות יותן להם בעה״ז בעולם הזה שכרם. ותכונן צדיק, כי איזה חטא נפרע בעה״ז וישאר נקי ובר בעה״ב בעולם הבא. ואם כה יאמר האומר: מדוע עשה ה׳ ככה, לתת לרשע מעט מצוות שעשה בעה״ז? הלא טוב כי לפחות זה המעט שיש לו יהיה לו לעה״ב לעולם הבא. לז״א לזה אמר: ובוחן לבות וכליות אלהים צדיק, והוא רואה כי כל מעייני הרשע בעה״ז, ועל פי מדותיו ורצונו פורע לו בעה״ז, והצדיק אזיל בתר איפכא כי מאויי לבו בעה״ב, ולפי רצונו וחשקו כה יעשה לו, וצדיק ה׳ בכל דרכיו:

אי נמי אפשר דירמוז לעתיד, דהקב״ה יסיר הרע מהרשעים בסוד מ״ש מה שכתב הרב עיר וקדיש מהר״א גאלנטי ז״ל בס׳ בספר קול בוכים, דעתיד הקב״ה לשחוט היצה״ר היצר הרע ע״ש עיין שם. וז״ש וזהו שאמר יגמור נא רע רשעים, שיסיים הרע של רשעים וישאר הטוב. ותכונן צדיק, שיושפע עליו שפע קדוש, שיהיה כמו צנור שעל ידו יבא השפע לעולם:

ורבינו האר״י זצ״ל מפרש, דזמנין דהרע של הצדיק יותן לרשע ויושלם ברעות נפשו כולו רע, ומצוותיו של רשע זה יותנו לזה הצדיק, ובזה צדיק נשלם בנתינת הטוב בשלימות, וכל זה מפלאות תמים דעים. וז״ש וזהו שאמר יגמור נא רע רשעים, יושלם כל הרע של רשעים ברע של הצדיק שיותן לרשע. ותכונן צדיק, באיזה מצוות שיש לרשע, יותנו לו לצדיק ויושלם בצדקתו. ובוחן לבות וכליות אלהים צדיק, וזהו מנפלאותיו יתברך: