ידי משה על שמות רבה/כד/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על שמות רבה • פרשה כד |
א • ג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

יכול אף ישראל לא קבלו שכר. וקשה וכי סלקא אדעתי' לומר כן וי"ל שהי' ה"א שדור המדבר שראו עין בעין השכינה והיו כמוכרחים לעבוד את ה' ולא יקבלו ח"ו שכר:

לעונשין הם כצאן ולשכר וכו'. פי' לעונשם אין הקב"ה מקפיד עליהם כמו צאן ולשכר הם כאדם שאדם הוא עולם קטן:

אי מה צאן מתוקן לטביחה. וקשה מהיכא תיתי למשול אותם לדבר רע וי"ל דה"א ע"ד ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו פי' שנותן להם כל השכר בעוה"ז ונוטר העונש לעוה"ב ח"ו כדרך הצאן שמאכיל אותם ועושה להם כל הטובות ומוכנים לשחיטה כמש"ה ואויבי ה' כיקר כרים ומה שמסיים כל מי שנוגע בהם וכו' פי' להורות שלעולם שכרן מתוקן לעוה"ב ועונשן הוא בעוה"ז מה שהם עומדים לשחיטה שהם הפקר כמו הצאן שכל מי שלוקח אותם שוחטם וא"כ די להם זה העונש בעוה"ז ודו"ק היטב: