ידי משה על שמות רבה/טו/כז
| ידי משה על שמות רבה • פרשה טו |
• א • ג • ה • ו • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כה • כז • לא •
ד"א בני בכורי ישראל אמר הקב"ה לפרעה הרשע אי אתה יודע כמה חבבתי את הבכורות שכתבתי בתורתי לא תעבוד וכו' ואתה שלחת ידך בבכורי דין הוא שתלקה והביא עליו י' מכות כנגד י' נסיונות והביא אותן ע"י משה ואהרן ועל ידו משל למלך וכו' אלא אמר הקב"ה הריני משלשם והרי יש כאן מכה א' יתירה הריני מחלקו ע"י שלשתנו. שמעתי מפי הגאון מהר"ל נר"ו אב"ד דק"ק גלוגא ויש לדקדק והביא בוי"ו הנוספת של והביא הנ"ל כאלו הוא חיבור לדלעיל ובאמת הי' נאה לומר ד"א משום י' נסיונות גם והביא אותן ע"י משה ואהרן אמר הריני משלשם אין לו פי' כלל למה הוא משלשם ולא רבעם והרי יש כאן מכה יתירה וכו' פשיטא אין לו פי' והגיד הוא דבסדר ההגדה פליגי ר"א ור"ע לר"א הי' כל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים של ד' מכות ולר"ע היה של ה' מכות משום דמצינו בגמרא דמכות פלוגתא ר' יהודה ורבנן כמה הוא מלקות מ' חסר א' משום דבעינן מכות הראוי להשתלש דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו ולאחריו שתי רשעיות ולרבי יהודה מ' שלימות ומכה היתירה נותנו על כתפו שהוא לפניו ולאחריו וע"כ מדייק המדרש הנ"ל שאמר הקב"ה דין הוא שתלקה משום דכל מכה היה של ד' מכות וא"כ הוא במקום מלקות מ' שלימות אליבא דרבי יהודה וקשה תינח לר' אליעזר אבל לר"ע שהי' כל מכה של ה' מכות א"כ י' מכות נותרים ואמר המדרש והביא עליו י' מכות כנגד י' נסיונות ואמר המדרש ראיה לדבריו שהמכות היו משום מלקות משום והביא אותן ע"י משה ואהרן ועל ידו וכו' אלא אמר הריני משלשם וע"כ הוא מטעם דבעינן מכות הראוי להשתלש אך קשה על מכה היתירה כנ"ל אמר הקב"ה הריני מחלקו ע"י שלשתנו מטעם הנ"ל כנ"ל. ועפ"ז אמר כפתור ופרח מה שאמר בעל הגדה אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצריים מניינא למה לי גם ואלו הן הוא שפת יתר מה היה המקרא חסר אם אמר אלו עשר מכות וכו' דם וכו' ר' יהודה היה נותן בהם סי' דצ"ך וכו' למה ר"י דוקא גם אין לו פי' של הסימן הנ"ל ולמה חלקם לשלשה פיסקות דוקא. גם מצינו בגמ' הפסח נשחט בג' כתות קהל ועדה וישראל למה חלקם הכתוב דוקא על ג' כתות. משום דמצינו עוד פלוגתא שמחולק ר' יהודה ורבנן בפ' אלו נערות המעיד על השבויה לא ישאנה אבל אם פודה אותה לא שדי אינש זוזי בכדי ור' יהודה אומר בין כך ובין כך ישאנה דס"ל שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה ופירשו המפרשים מטעם הנ"ל אליבא דרבנן אמר המד' ביוקר עמדו לי ישראל כמה מכות נתתי בהם והוא מטעם הנ"ל שהעיד בם שבטי יה עדות לישראל נגד הא"ע שאמרו אם בגופם שלטו וכו' ונשא אותם אח"כ כביכול לאשה ואתם תהיו לי גוי קדוש לשון קידושין והוצרך ליתן טעם אך לפ"ז הנ"ל לא היה צריך לעשרה מכות דוקא. והנה בגמרא תני ד' ראשי שנים הן ובד' שומרים תני הן ובד' אבות נזיקין לא תני הן ומפרשים התוס' אית דתני הן ואית דלא תני הן ומפרש הע"מ שתני הן לראשי שנים ליתן הוי' לדבר שבקדושה שהרבה מצות תלוים בה וכן ארבעה שומרים שהם כנגד ארבעה אותיות השם ונשמר התנא שלא תני הן ליתן הוי' לנזקין ח"ו. ולפ"ז הטעם הנ"ל לר' יהודה שהיו"ד מכות הנ"ל הם כנגד י' נסיונות הנ"ל וע"כ נותן הוי' עולמות כדמפרש במד' על עקידה נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה שזכות עקידה עומדת סנה לבניו. והנה הרגשתי וכוונתי לדעת הגדול לספר שנ"ה שהפיסקא נחלק לג' סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב כדעת הגמרא מגילה הרביעי שקרא ד' פסוקים הרי זה משובח משום מעלים בקודש ולא מורידים וא"כ לפ"ז הנ"ל מתורץ סדר הגדה הנ"ל דהתנא ובעל המסדר סובב והולך אליבא דר' יהודה דמכות הוא מ' שלימות ואליבא דר"י דאמר בין כך ובין כך ישאנה א"א להיות שהמכות הי' מטעם שהעיד בם וישאנה והקדים ואמר אלו עשר מכות שהביא הקדוש ב"ה על המצרים ואם הטעם הנ"ל בכדי שישאנה כרבנן לא היה צריך למספר עשר מכות דוקא אבל לר"י דהוא מטעם מלקות כנ"ל והוצרך דוקא ליו"ד מכות כנ"ל כר"י דהוא מ' שלימות אך לר"ע דכל מכה ומכה היה של ה' מכות א"כ צ"ל דהיו היתרים כנגד יו"ד נסיונות הנ"ל וע"כ אמר אלו הן שנותן הוי' עולמית שהם כנגד י' נסיונות הנ"ל ולכך אמר ר"י דס"ל שהמכות הם כנגד יו"ד נסיונות שהוא דבר בקדושה מטעם מלקות הנ"ל וגבי מלקות בעינן ראוי להשתלש כנ"ל ולכך הפסח נשחט בג' כתות כנ"ל ולכך חלק הפיסקא על ג' ג"כ דצ"ך עד"ש באח"ב ותני מכה העשירית באחרונה משום מעלין בקודש כנ"ל ע"כ מפי מ"ו הנ"ל: