ידי משה על דברים רבה/ח/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על דברים רבה • פרשה ח |
א • ב • ד • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

למי שמוציאם בפיו. ושמעתי מפי א"א ז"ל וז"פ הפסוק כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם פי' כי לחם נקרא התורה ע"ש לכו לחמו בלחמי וגו' שקאי על התורה רק על מוצא פי ה' פי' למוציא בפיו דוקא כדכתיב כי חיים הם למוצאיהם ונרמז זה כאן לפי דאי' גבי מן זה ארבעים שנה לא חסרתם דבר היה מוצא בפיו ונעשה פיו לרמז כמו שהיו צריכין דבור במן שנקרא לחם כן בתורה צריך להוציא בפיו דוקא א"נ כדאיתא בפסיקתא שהיה המן נשתנה לכל הטעמים מלבד ה' דברים שלא היה לו טעמם כמו שחשב התם בקרא זכרנו את וגו' הקשואים וגו' לפי שהם קשים לשכחה ועפי"ז נ"ל טעם שאח"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן וז"ש ויענך וירעבך וגו' פי' שלא היה טועמים ה' טעמים הללו ולמה כך להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו' ע"כ שמעתי מפי אדוני אבי ז"ל: