ידי משה על בראשית רבה/צד/ט
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה צד |
• ב • ה • ט •
ראית מימיך אדם נותן לחבירו וכו'. איכא למידק מה צורך המשל ועוד דאפילו לא היה אומר תחלה ס"ו קשה לן היאך מונה ע' ואינם אלא ס"ט ועוד אדקשי' ליה הכא תקשי ליה במ"ש בבני לאה כל נפש בניו ובנותיו ל"ג ואינם אלא ל"ב וי"ל משום דאיכא לתרוצי דל"ג דקאמר היינו עם יעקב גופא דרישא דענינה יעקב ובניו ופ' כל נפש בניו ובנותיו ל"ג כל נפש הנזכר דהיינו יעקב עם בניו וכן מה שנאמר ברישא ואלה שמות בני ישראל יעקב ובניו פי' בני יצחק שנקרא ישראל כדיליף לעיל פ' ס"ג מהכא ובתר הכא דכתיב כל נפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי יריכו דאין יעקב בכלל ל"ק אלא ס"ו ומ"ש אח"כ ע' היינו משום שהוא סך חשבון ואין להקפיד בחשבון לכן אמר דהא ליתא דכיון דנחית למנינא דקאמר ברישא ס"ו א"א שיאמר בתר הכי אלא חשבון מדוקדק כמו נותן ס"ו כוסות דאי מעיקרא היה נותן ס"ט היה אפשר לומר כך שלם ע' אבל כיון דיהיב ברישא ס"ו והזכיר ס"ו אין טעם לומר אח"כ ע' מפני שהוסיף ג' כן הוא ביפ"ת:
בתורתו של ר"מ מצאו כתוב בן דן חושים. כבר נתחבטו בפירוש זה הקדמונים ולי בן המחבר נראה לפרש ולקרב הדברים לפשוטא לפי שאמר י"א חושים בן דן השלים המנין פי' הואיל ויצא ממנו משפחה רבה לכך נמנה לשניים וכתיב בני דן חושים לשון רבים משא"כ לר"מ בלאו הכי א"ש ויש השלמה בלאו הכי לפי דאי' בפר"א וז"ל יצב גבולת עמים למספר בני ישראל לפי שיש ע' שרים למעלה והם סנהדרין של מעלה לכך ירדו אבותינו במצרים בע' נפש נגד הסנהדרין ואיתא בתוספת לר"י שס"ל במתניתין שסנהדרין הם שבעים ומקשי' מגמ' דסוכה שאמר ר"י בעצמו ע"א פרי' דראיה היו בירושלים נגד סנהדרין ומשני שס"ל לר"י שאחד היה המופלא ב"ד ולא נכנס עמהם בחשבון ולר"מ הוא סתם מתניתין ס"ל שמופלא ב"ד הוא בחשבון הסנהדרין וא"כ לר"מ אם היה חסר מן הע' הקב"ה שהוא המופלא משלים המנין משא"כ לר"י ודו"ק וא"כ בתורתו של ר"מ זהו סתם מתניתין ר"מ שס"ל שסנהדרין הם ע"א כ"א המופלא ב"ד הוא בחשבון וא"כ כאן שהיה חסר מן ע' השלים הקב"ה ודו"ק היטיב ואין צריך להגיה בני דן חושים ודו"ק:
א"ל אנכי שלומי אמוני ישראל אני היא שהשלמתי את המנין במצרים. נ"ל ג"כ לקרב אל הפשוטא לפי ששבע בן בכרי היה סובר ששאול לא חטא במה שהשאיר את עמלק ולא מחה אותו לגמרי לפי שצ"ל ע' שרים וע"כ הפירוש מלחמה לה' בעמלק מדר דר מדורו של שאול לדור משיחו כתרגומו דאלת"ה יחסר מן ע' שרים ומכח זה כתיב ויעבר שבע בן בכרי שביקש להעביר המלוכה מן דוד לשבט בנימין וסרח בת אשר אמרה הואיל ואנכי השלמתי המנין א"כ ע"כ מוכח שסנהדרין ע' עם הקב"ה וא"צ נשר עמלק וק"ל:
שלשלו אותו ופיילי'. פי' אשתו כמו פיילי פוטירין פי' כוס ששותין בו ולשון נקיה הוא על אשתו כ"מ: