ידי משה על בראשית רבה/מח/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה מח | >>
א • ב • ו • ז • ח • ט • י • יא • יד • טו • טז • יט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אמר עד שלא מלתי היו העוברים ושבים כו'. פי' ר"ל עכשיו שמלתי אין אני רואה שום אדם נתארח אצלי והוא לא ידע שהקב"ה עשה זה שלא לצערו כפירש"י בחומש:

הה"ד וישא עיניו וירא. וירא בשכינה וירא במלאכים אין לו פירוש כלל. ולי בן המחבר נראה דה"פ לפי שקשה על אברהם היאך השתחוה לשלשה מלאכים והלא אין חולקין לתלמיד כבוד במקום רב לז"א וירא בשכינה וירא במלאכים לפי שביקש אברהם מהקב"ה שימתין עד שיכניס אורחים והקב"ה נתרצה לזה והמתין. ואיתא היכא דפליג ליה רביה יקריה מותר לחלוק כבוד לתלמיד אף במקום רבו בזה יובן מכח וירא בשכינה פי' שראה שהשכינה המתינה בשביל שיעשה אברהם כבוד א"כ היה דומיא דפליג ליה רביה יקריה ומותר לחלוק כבוד לתלמיד וק"ל:

א"ר לוי א' נדמה לו בדמות סדקי ואחד בדמות נווטי וא' בדמות ערבי פירש הערוך שני פירושים עיין מ"כ. ונ"ל דרבי לוי לשיטתיה דאמר בזה המאמר שנתן אברהם סימן אם ינהגו כבוד זה בזה אני יודע שהם אנשים מהוגנים קשה ליה דלמא הא' היה אדון והשנים עבדים ולא שייך זה הסימן לזה אמר שנדמו לאברהם כאילו כל אחד מין אחר או ממקום אחר. ונמצא הסימן מכוון אם ינהגו כבוד זה לזה או י"ל שהוציא זה מדכתיב ג' אנשים מנינא ל"ל אלא כל אחד היה מין אחר. ומה שאמר סדקי ונווטי וערבי לאו דוקא אלא שר"ל ג' מינים היו וק"ל:

אם השכינה ממתנת אנשים גדולים הם. ר"ל ואם לא ימתין השכינה אלא יחלקו כבוד זה לזה. הגם אפשר שלא יהיו אנשים גדולים וחשובים מ"מ יהיו אנשים הגונים. וכיון שראה שהנהיגו כבוד כו' הוציא זה מדאמר אברהם לאחד מהם אדוני כדמפרש ואזיל: