ידי משה על בראשית רבה/לה/ב
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה לה | >>
• ב • ג •
אליהו זכור לטוב כו'. מפרש בפסיקתא שכבר נפצור רשב"י מדקאמר נראתה הקשת בימיו בימיו ולא בימי ועוד שרשב"י תנא וריב"ל אמורא היה:
בקעה בקעה כו'. פי' בעל יפ"מ כשהיה רוצה לפרנס עניים כל זה בירושלמי ובבלי פרק לולב וערבה ועיין שם:
אי בעי אברהם למקרבי וכו'. עיין פי' מ"כ וכן פי' הערוך בערך פטר אך שקשה טובה. אבל יפ"מ פי' שר"ל לקרב הדורות תחת כנפי השכינה וכן דעת רש"י שם בפרק לולב וערבה עיין שם:
כך אמר רשב"י אין העולם יכול לעמוד פחות משלשים צדיקים וכו'. הטעם מפורש בע"ז בירושלמי בפ' אין מעמידין מדכתיב ואברהם היו יהיה בגמטריא תלתין ובפרק לולב אמר ל"ו צדיקים (ובירושלמי) [ובחולין] פרק גיד הנשה אמר מ"ה צדיקים ובבמדבר רבה פ' ג' איתא אין ישראל חסירין מן ג' צדיקים וצריך לומר תנאי היא:
אי תלתין אינון וכו'. הקשה בעל יפה מראה כיון דהוא גופא קאמר דלא בציר מתלתין איך מספקא ליה אי תלתין הן ובפרק לולב וערבה לא נזכר זה בדברי רשב"י והקשה בגמ' והאמר אביי אין העולם יכול לעמוד בפחות מל"ו צדיקים והיכי אמר אם שנים הם ותרצו בגמ' הא דעייל בבר והא דעייל בלא בר ופירש"י בבר ברשות בלא בר בלא רשות אבל כאן שרשב"י בעצמו אמר זה קשה והניח בצ"ע. אבל לי נראה דמעיקרא לאו קושיא דמה שאמר רשב"י היה אומר על דורו ולא על דורות אחרים וכך היה אומר אין העולם מתקיים בפחות מל' צדיקים אבל על דורו אמר אם הם ל' אנו מנהון ואם בדורי הם עשרים אני וברי מצטרף לשלשים. ואם הם עשרה אני וברי שקולין כעשרים כדי שיהיו שלשים וכן חמשה אני וברי במקום עשרים וחמשה ואם רק תרין ר"ל אני וברי אנו שקולין כעשרים ושמונה או אפילו חד הוא ר"ל אפילו לא יהיה בני עמי אלא בעצמי חשוב כשלשים כך היה מתפאר עצמו. אבל שאר דורות אי אפשר לעולם בלא ל' כאברהם כי הוא היה מחשב את עצמו ל' פעמים כאברהם כמו שאמר למעלה שאברהם יקרב הדורות עד רשב"י והוא יקרב עד משיח שיותר הרבה מאד מאברהם כנ"ל.