ידי משה על בראשית רבה/ד/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה ד |
ב • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם. ופירשו היפ"ת והרמב"ן שזהו מאמר אחד עד וברוח פיו כל צבאם וכתבו שהרעשה של ב"ז היה הקושיא של ויעש אתמהא וכו' ולי נראה שהמאמר הוא סופו עד מלת ויעש אתמהא והרעשה של ב"ז היה כדפרש"י לפי שרצה להבין יותר מדאי וקאי אדלעיל שרצה להבין כמה בין מים למים והרעיש את עולמו פי' שהלך לו מן העולם. ואח"ז התחיל המדרש ויעש אתמהא זהו דרש בפני עצמו ואינו משיב על תמהו וכן מצינו כמה פעמים: א"נ י"ל שהמדרש השיב על התמהון וה"פ ויעש הלא במאמר היה כמו שאחז"ל בי' מאמרות נברא העולם ומשני דאין זה תמיה הוי בדבר ה' שמים נעשו כי מלת ויעש הוא הדיבור פירוש שהדיבור הוא העשיה כדאי' לקמן פרשה י"ב משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה הוי עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו א"כ האמירה הוא העשייה ומייתי לקמן ע"ז בדבר ה' שמים נעשו וכבר נעשו ודוק: