ידי משה על במדבר רבה/כ/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה כ |
ג • ו • י • יד • יז • יח • יט • כ • כג • כד • כה • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

חטאו הורידן קמעא כצ"ל. פי' כשחוטאים הוא מורידן רק קמעא כעוף המעופף מעט מן הארץ אבל כשזכו מעלן ומרוממן עד העב שהוא תחת השמים ולא כעוף לפי שמדת טובה מרובה מפורעניות וק"ל:

כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ראתה עינו וכו'. פי' ביפ"מ שיש כאן רמז וזמן וקץ הגאולה כעת שהיה מששת ימי בראשית עד זה הזמן שהיה בלעם עומד בשנת ל"ח ליציאת מצרים והוא מתחלת היצירה עד עכשיו ב' אלפים תפ"ו וכשיהיה עוד זמן כזה דהיינו ד' אלפים תתקע"ב תשוב הנבואה לישראל ועתידין ישראל לישב לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו וכו' ומקשה יפ"מ וא"ת מנליה שיהיה לפנים ממ"ה וא"ת בשביל דכתיב ליושבים לפני ה' דלמא אף מה"ש יושבים לפני ה' ונ"ל ע"ד שאחז"ל בעירובין פ"ק דאמר רב האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לר"מ מאחוריה ואלמלא חזיתיה מקמיה הוה מחדדניה טפי דכתיב והי' עיניך רואות את מוריך א"כ ע"כ הואיל וישאלו מה"ש את ישראל ויהיו ישראל מחדדי טפי ע"כ מה"ש לא יראו מקמיה ולא יהיו מחודדים כמו ישראל ודוק ובזה מיושב קושית יפ"מ הנ"ל:

ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וכלי הקדש זה הציץ וכו'. והקשה א"א ז"ל בפרק הבא על יבמתו גבי ונעברינה לפני הציץ ומשני לרצון כתיב ולא לפורענות ומקשה א"ה במדין נמי אמר ר"א להם כתיב להם לרצון ולא לפורעניות ולא"ה אף לפורעניות וקשה למה לא מקשה הגמ' מכאן שהוא מוקדם בפסוק וצ"ע: