ידי משה על במדבר רבה/כא/יב
<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה כא |
• ג • ד • יא • יב • יד • טו • יז • יח • כה •
את מוצא שאמר דוד זמירות היו לי חקיך. לומר שקלות ורגילות כזמירות א"ל הקב"ה חייך שסופך לטעות בדבר שהתינוקות וכו' עד ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעזא א"ל הקב"ה ולא אמרת זמירות וגו'. וקשה להבין מדרש זה וכדי לקרבו אל הפשט נ"ל לפי דאית' הלשון בגמ' אמר הקב"ה תורה דכתיב בה התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות ואית' בגמ' דחגיגה דמקשה הגמ' קראי אהדדי כתיב ד' כנפים לא' וכתיב ו' כנפים ומשני נתמעטו כנפי חיות דכתיב התעיף עיניך בו ואיננו רק שבפרק ג"ה מקשה תוס' אגמ' זו מאי מקשה כאן קראי אהדדי דילמא קרא חדא קאי אשרפים ואידך קרא קאי על חיות וי"ל מסתמא אין אתה רשאי לחלוק כמו שמקשה בגמ' דיומא אהדדי כתיב ועשו ארון עץ וכתיב ועשית ובירושלמי אית' שהיו ב' ארונות ודילמא קרא חדא קאי על ארון עם שברי לוחות ואידך קרא ועשו שיתעסקו בו כל ישראל קאי על ארון עם הלוחות שלימות אלא מסתמא אין אתה רשאי לחלוק הואיל ושמותיהן שוים ואי' באלשיך שזה היה טעות דוד שארון זה היה ארון של שברי לוחות וסבר דוד שאין בו קדושה כ"כ והשתא א"ש א"ל הקב"ה תורה דכתיב בה התעיף עיניך וגו' וא"כ ע"כ אתה סובר שנתמעטו כנפי החיות וקשה קושית תוספות בפרק ג"ה דילמא חד קרא קאי כאשר פי' וכו' אלא ע"כ מוכרח אתה לומר הואיל ושמותיהן שוים אין לחלק א"כ גבי ארון גם כן אין לחלק וא"כ חייך שסופך לטעות בדבר שהתינוקות קורין וכשתלה הארון עצמו באויר ונשמטו הפרות מתחתיו קרב עזא לסמכו ויכהו על השל חרה לדוד לפי שסבר שלא כדין נענש עזא שטעה גם כן בטעות שלו שארון עם שברי לוחות אין בו קדושה כ"כ ואינו נושא נושאיו א"ל הקב"ה לדוד ולא אמרת זמירות היו לי חקיך ולא למדת ולבני קהת פי' מכח שקראת זמירות אתה רואה לנוכח שטעית התחיל תוהא פרץ ה' אלהים בנו כי לא דרשנה כמשפט פי' פרץ ה' בנו שאני ועזא עשינו שלא כדת ודוק: