ידי משה על במדבר רבה/י/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה י | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • טו • יז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ופחז יצרי עלי. פי' רש"י נתגבר ור"ן פירש מיהר עלי לשון פחז כמים:

ולגלחך לשמים. פי' הרא"ש שאקבל עלי נזירות ותהיה תגלחת אחר כך לש"ש:

ואם תאמר מפני שנזיר חוטא. פי' על שציער עצמו מן היין וכי לא אכל חטאת חלב וחטאת דם ע"כ לשון המדרש הגירסא זו משבשתא הוא דא"כ מאי מקשה מחטאת חלב וחטאת דם דילמא שאני התם שהם באו על שוגג וכאן הוא מזיד אלא ה"ג על שטימא עצמו וזה הוא פעמים באונס או בשוגג ואפ"ה לא אכל וס"ד שטעמו היה משום גנאי לאכול דבר שבא על החטא אף שבא רק על שוגג ומקשה על זה מחטאת חלב וכו' והא דלא קאמר שהטעם שלא אכל משום שציער ואז לא יהיה קשה כלום מחטאת חלב ודם וי"ל לפי שקשה לו דאי מטעם זה מ"ש אשם נזיר מכל הקרבנות של נזיר ועוד אפילו דנזיר טהור נמי ודו"ק:

מתוך אקפדה. פי' מתוך הכעס וא"ת מ"ש אשם מכל הקרבנות של נזיר טמא דמייתי אחר שמונה נזירות טהרה ולא ליכול דכיון דנתחרט בטומאה הוה ליה כאלו נעקר נדרו ואף קרבנות דסוף נזירות הוא כחולין שנשחטו בעזרה וי"ל אין ה"נ והא דנקט אשם דפסיקא לי' לפי שאין נזיר טהור מביא אשם וכן משמעות הירושלמי דנדרים פ"ג: