ידי משה על במדבר רבה/י/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה י | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • טו • יז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כמ"ד רזי לי רזי לי ומלת בוגדים קדרש לשון רבים שני בגידות לז"א הפסוק רזי לי רזי לי כפל:

ויספתי עליכם מכה ומניין שעל עובדי עבודת כוכבים הכתוב מדבר שכן כתיב והשמדתי את במותיכם וגו' למי אוי ולמי אבוי וגו'. נ"ל המשך המדרש מן ד"א ובוגדים באדם וגו' אלו קללות שבת"כ שהם פורעניות אחר פורעניות וכתב בהן ויספתי וכו' יתיישב ע"י שכתב ר"ש אלגזי על פסוק (טוב גערה אחת בחכם) מהכות כסיל מאה פירשו כסיל הוא קאי על א"ה לפי שמצינו מספר הקללות הם צ"ח לפי שהוא כנגד מספר מ' שהוא מלקות של ב"ד שלמטה וכנגד ששים כנגד מלקות שלמעלה ס"ה מאה רק של ישראל נפחת בכל מספר א' כמו במלקות שהוא רק ל"ט ובמלקות שלמעלה הוא ג"כ רק נ"ט והוא צ"ח משא"כ בא"ה אינו פוחת כלל והוא מספר מאה ולזה כוון המדרש שאמר אחר קלנות ת"כ פי' שהם צ"ח כתיב בהן ויספתי עליכם מכה ע"כ על עובדי עבודת כוכבים קאי שכן כתיב והשמדתי וגו' למי אוי ולמי אבוי פי' אותן ב' קללות לתשלום מאה זה נתוסף להם מה שפחתתי לכם מן המאה אבל להם הוא נוסף והוא מאה בשלימות ועליהם קאמר הפסוק ויספתי עליכם שכתוב אחרי צ"ח קללות וע"כ א"א שיהיה קאי על ישראל לפי שלהם א"א להוסיף שני המלקות שהוא רק צ"ח משא"כ לא"ה ודוק ולזה מסיים כמו שעשה למצרים כמו שכתבתי למעלה הטעם שס"ל לר"א שכל מכה הית' של ארבע מכות ס"ה ארבעים לפי שמלקות של א"ה הוא מ' בשלימות ודו"ק:

זה אב אוי. פי' הירך הוא אב של אוי שנלקה ראשון לפי שחטא ראשון וצ"ל לפי שהירך עושה העבירה תחלה כנ"ל:

למי פצעים חנם וגו' על עסקיה נפצעת חנם. שמעתי לפי שקאמר מתחלה למי אוי ולמי אבוי היה לו לומר פצעים סתם אלא שקאי על הבגדים שהם פצעי חנה שאין שייך לומר בבגדים אוי ואבוי ופי' דחוק הוא ולי נראה דה"פ לפי שאמרי ישראל זכרנו את הדגה אשר אכלנו חנם בלא מצו' ונתאוו ואמרו מי יאכילנו בשר להתיר להם עריות וע"ז אמרו זכרנו הדגה אמר אכלנו חנם בלא מצות פי' שבמצרים היה מותר להם עריות ונרמז בלשון חנם עריות לזה אמר על עסקי פצעי חנם פי' שמרומז בו זנות כדאית' גבי סוטה ופרע את ראשה ואוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ודוק:

שלישי של עולם צריך להיות. פי' שלנח היו רק ג' בנים ולא היה בעולם יותר מהם א"כ היה חם שלישי של עולה וק"ל: