ידי משה על במדבר רבה/יד/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה יד | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • יח • כ • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ולכך הקריב קרבנו קערת כסף אחת שלשים. ומאה משקלה כנגד א"ה שהם היו תחלה לאברהם אלו ע' בני נח וכו' כצ"ל:

מזרק אחד כסף אלו ישראל שהפריש הקב"ה וכו' עד וכולם היו קדושים. פי' כוונת הפסוק להורות שישראל חביבים לו כנגד כל ע' אומות ע"ד דאיתא בפרקי ר"א יצב גבולות עמים למספר בני ישראל בע' נפש ירדו אבותינו למצרים נגד ע' שרים של א"ה וזה שמסיים המדרש וכולם היו קדושים פי' דומיא דמ"ה ושרים של מעלה שנקראים קדושים:

קבלו עליהם ת"ת והמעשה. ומסיים המדרש לפיכך שכר התלמוד גדול לפי שגדול המעשה יותר מן העושה לפי שקשה למדרש למה הקדימו ישראל נעשה לנשמע לזה מסיים שתלמוד גדול שמביא לידי מעשה וכדפי' השאלתות בב"ק גבי הא לאגמורי והא למגמר פי' כשנולד בעצמו שאכתי לא ידע לעשות המצות על נכון תלמוד גדול שמביא לידי מעשה משא"כ אם כבר למד ויודע על נכון שירש כל המצות רק לומד עם אחרים אז מעשה גדול ולזה הקדימו נעשה לנשמע להורות זה שלמגמר לנפשיה עדיף ת"ת שמביא לידי מעשה וגדול המעשה לזה אמרו נעשה ונשמע פי' שהתלמוד קרוי מעשה ע"ש גדול המעשה יותר מן העושה והכא אמרו נעשה זה ת"ת וע"י זה יכולים אנחנו לשמוע לדברי הקב"ה לידע לעשות המצות על נכון זה כוונת המדרש ודו"ק: