ידי משה על במדבר רבה/יד/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה יד | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • יח • כ • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

זכרה לחסדי דוד וגו'. וצ"ל לפי דאיתא בתוספות פרק הדר שאף שפליגי בירושלמי אם היה ארון אחד או היו ב' ארונות כ"ע מודים שכשהכניס שלמה הארון לבית עולמים הניח השברי לוחות והשלימות בארון אחד לפי שהיה מנוחה עדי עד ולא היה נצרך עוד לילך עמו למלחמה וזה כוון הגמ' שא"ל הקב"ה לדוד בחייך אין אני מודיעך וכו' רק בשעת שיכניס שלמה את הארון אני מודיעך ולמה כך אלא נ"ל לפי דאיתא אשר נשיא יחנוא יכול גזרה שקאי על דוד שהיה גזרה כדי לחזור בתשובה רק שלא תאמר כן על כל נשיא ואי' בגמ' אשר נשיא אשרי הדור שנשיא שלו חוטא ואי' ברשב"א שהוא כמו אשר שברת יאשר כחך ששברת ובגמ' מסיק אשר שברת בעינן להורות שישים השברי לוחות בארון אחד ומסקינן בתוספות שם שמקרא זה נאמר על שלמה כשיכניס הארון לב"ה והשתא א"ש בחייך אין אני מודיעך שעולם יאמרו אשר נשיא פירושו אשרי ולא גזרה משא"כ בחיי שלמה כשיכניס הארון לב"ה וישים השברי לוחות עם הלוחות בארון וע"כ אמר גזרה הוא ודו"ק ואז יראו העולם שלא חטאת וזה כוון המדרש כאן ג"כ שאמר זכרה לחסדי דוד שהטחת אותו להודיע שידעו הכל שלא חטא מכח זה שהכניס הארון לב"ה ודו"ק:

אפילו רוחות ושדים היו מסייעין. נ"ל לפי דאיתא שלא נברא להם גופם לפי שנכנס שבת ואי' ותשלם כל המלאכה שנשלם מעשה בראשית עם מלאכת ב"ה ולכך סייעו שסברו שיברא להם גופם: