ידי משה על במדבר רבה/ח/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה ח | >>
א • ג • ד • ה • ח • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

איזו מלך רוצה שלא יכבדו את השבת. פי' שאין להמלך בזה שום נזק אבל כבד ואשר חטא וגו' מזה יש לו נזק לכן עמדו מכסאם פי' שמחלו על כבודם והודו או י"ל דנקט לשון עמדו מכסאם לפי שמדתו אינו כמדת ב"ו:

שנה שלישית א"ל שמא שופכי דמים או פוסקי צדקה וכו' או שאינם מעשרין וכו'. יש לדקדק למה לא דרש להם הכל בפעם אחת בשנה ראשונה או בשנייה ונ"ל לפי שלא חשדן דוד כולי האי ואמרי' בגמ' מיעוטן בעבודת כוכבי' ורובן בגילוי עריות לכך פתח בדבר שנחשדין בהם המיעוט ואח"כ בדבר שנחשדין רובם וכשבדק ולא מצא א"ל כל הג' דברים שכולם חשודים בהם ושופכי דמים דקאמר דהיינו המלבין פני חבירו ברבים ובזה אין כולם נזהרים בהם וכן מעשרות או פוסקי צדקה ברבים וכו':

אין לי כתיב לנו קרי כצ"ל כי בפסוק כתיב אין לי כסף והקרי אין לנו כסף פי' אין לנו לתבוע כסף רק נפשות כדמפרש ואזיל. וליישב המשך המדרש שיהיה קרוב לפשוטו נראה שכוונת המדרש הוא דאיתא בגמ' דגיטיי ולא הכום בני ישראל כי נשכעו להם נשיאי העדה ר"י סבר שנדר שהודר ברבים אין לו התרה ורבנן סברי התם מעיקרא שבועה בטעות הוא שאמרו מארץ רחוקה אנחנו רק מ"ט לא הכו אותם משום חילול השם ומוטב שתעקר אות אחת ומביא ראייה ממה שניתן להם ז' מבני שאול והכתיב ולא יומתו בנים על אבות וכו' אנא ע"כ משום מוטב וז"ש להם דוד מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה' פי' שאני מסופק אם היה החטא בשביל נדר שהודר ברבים או דילמא הי' רק בשביל חילול השם ונ"מ אם החטא בשביל נדר שהודר ברבים אז אין ליתן מבניו להריגה ואם החטא בשביל חילול השם אזי מחויב אני לתת שבעה מבניו נגד ז' שהרגו מהם כדאיתא במדרש שוחר טוב וזה שמדייק מה אעשה לכם ובמה אכפר נחלת ה' פי' חילול השם וכיון שאמרו אין לנו וגו' פי' שסברו שהחטא הוא בשביל נדר שהודר ברבים מכח שאמרו אין לנו א"ל דוד מה חתם אומרים אעשה פי' הואיל שאין אני רשאי ליתן מבניו כלום וא"כ פיכם ענה בכם שאתם אומרים אין לנו משמע שהחטא היה לנגדכם ולא נגד השי"ת מה אתם אומרים אין לנו כסף וזהב רק נפשות אתם רוצים והלא לפ"ד אין לי ליתן לכם נפשות ודו"ק. על ידי ישראל מתודים. פי' שאין מביאים קרבן אשם אלא ע"י פקדון ישראל ולא ע"י פקדון עובד כוכבים וק"ל: