ידי משה על במדבר רבה/א/ב
| ידי משה על במדבר רבה • פרשה א | >>
• ב • ג • ד • ז • ח • י • יא •
שמא אמרתי לכם שאני מביא לכם טובה והלקשתי אותה וכו'. לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל הכל בא. וקשה להבין פי' מדרש זה כי קשה בה הרבה בראש מהיכא תיתי שיפול מדבריו ח"ו לא איש אל ויכזב ועוד מה זה שמסיים שכן אמר יהושע לא נפל דבר וכו' כיהודה ועוד לקרא ועוד דקדוקים אחרים יש כאן שצריכים ישוב. ונ"ל ליישב רק בהערה אחת בהקדים שבמדרש ש"ט מסיים לא נפל דבר מכל הדבר הטוב שלא נחסר להם שום דבר טוב שאף העננים היו מגהצים את כסותם בכל יום. והנה איתא בתוס' דערכין קושיא עצומה מה נצרכו ישראל להתאוו תאוה ואמרו מי יאכילנו בשר והלא הבטיח להם הקב"ה בפרשת מן בתת ה' לכם בשר וגו' ותירץ ר"ש שאותו השליו היה רק עד מ"ת ומכאן ואילך נפסק ואמרתי למה באמת היה רק עד מ"ת לפי דאיתא ההולך במדבר ורוצה לשחוט בן עוף אין לו תקנה לשחוט אותו לפי שעפר מדבר אין מגדלת צמחים ואסור לכסות בה. וא"כ לפום רהיטא נ"ל שזה היה הטעם שהיה השליו רק עד מ"ת לפי שכשנצטוו במ"ת על השחיטה ועל הכיסוי הוא מן הנמנע ליתן להם שליו רק קשה הואיל ויש תקנה כדכתב הר"ן שממצה דמו על הבגד וכיון שהגיע למקום שיש שם עפר לכסות מכבס כסותו במים ויהיה במים מראה דם ואז יכסה המים וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה למה נחסר להם ממ"ת ואילך רק הואיל והיה להם כל הטוב שהיו עננים מגהצים את כסותם בכל יום א"כ לא היה אפשר בתקנת הר"ן א"כ שפיר לא ניתן להם ממ"ת ואילך השליו וזה פי' המדרש שמא אמרתי לכם דבר והלקשתי פי' שלא תתרעמו עלי שנחסר לכם השליו ממ"ת ואילך כי לא היה סגי בלאו הכי לפי שאסור לכסות בעפר מדבר רק שמא תאמר הלא יש תקנה שימצה דמו על הבגד וכו' לז"א שכן אמר יהושע לא נפל דבר מכל הדבר הטוב שלא נמנע להם מן כל הטוב שאפילו כסותם היו נגהצים בכל יום וא"כ לא היה אפשר ודו"ק היטב. וז"פ הפסוק ג"כ ויענך וירעבך וגו' שמלתך לא בלתה וגו' פי' רש"י שהיו עננים מגהצים את כסותם בכל יום וק"ל: