במדבר רבה א ב
ב. [ עריכה ]
ד"א "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" זה שאמר הכתבו (ירמיה ב, לא) : "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה' הַמִּדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה וְגוֹ'" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל על שאמרתם למשה (שמות כא, ה): "למה העליתנו ממצרים להמית במדבר" וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם הייתם עבדים למצרים והוצאתי אתכם משם הרבצתי אתכם בסיגמטין שנאמר (שמות יג, יח): "ויסב אלהים את העם דרך המדבר" מהו "ויסב" שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם ולא העמדתי להם ג' פדגוגין משה אהרן ומרים שבזכות משה הייתם אוכלים את המן מה שלא ראו אבות הקדושים שנאמר (דברים ח, ג): "ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך" ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד שנאמר (תהלים קה, לט): "פרש ענן למסך" וכמה ענני כבוד היו מקיפין את ישראל במדבר ר' הושעיה ור' יאשיה ר' יאשיה אמר חמשה ארבע לארבע רוחות וא' מהלך לפניהם ר' הושעיה אמר שבעה ארבעה לארבע רוחות השמים וא' מלמעלן וא' מלמטן ואחד שהיה מהלך לפניהם רחוק ג' ימים והיה מכה לפניהם את הנחשים ואת העקרבים ואת השרפים ואת הסלעים ואם היה מקום נמוך היה מגביהו ואם היה מקום גבוה היה משפילו ועושה אותם מישור שנאמר (ישעיה מ, ד): "כל גֶּיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו" והבאר בזכות מרים שאמרה שירה על המים שנאמר (שמות טו, כא): "ותען להם מרים שירו לה'" ובמי באר (במדבר כא, יז): "אז ישיר ישראל את השירה הזאת".
א"ר ברכיה הכהן בשם ר' לוי מלך ב"ו שיש לו מדינה והוא משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהו נושאים משואיהם ועושים משפטיהם מי צריך להיות זקוק למזונותיהם לא בני מדינה צריכין להיות זקוקין להם אבל הקב"ה לא עשה כן אלא שלח למשה ולאהרן ולמרים שנאמר (מיכה ו, ד): "ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים" ואעפ"כ בזכותן היו מתנהגין המן בזכות משה תדע לך שהוא בזכות משה כיון שנסתלק משה (יהושע ה, יב): "וישבת המן ממחרת" וענני כבוד בזכותו של אהרן מנ"ל כיון שנסתלק אהרן מה כתיב (במדבר כא, ד): "ותקצר נפש העם בדרך" שהיתה השמש קופחת עליהם והבאר בזכות מרים מה כתיב (שם כ, ד) "ותמת שם מרים ותקבר שם" ומה כתיב אחר כך (שם, ב) "ולא היה מים לעדה" והיאך היתה הבאר עשויה סלע כמין כוורת היתה ומתגלגלת ובאת עמהם במסעות וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד והנשיאים באים ועומדים על גביו ואומרים עלי באר והיתה עולה ואח"כ הבאתי לכם שלוים המדבר הייתי לישראל שמא "כמדבר נהגתי עמכם אלא אם ארץ מאפליה" לא אני בידי הייתי מאיר לכם שנאמר (שמות יג, כא): "וה' הולך לפניהם יומם".
ד"א "אם ארץ מאפליה" מהו "מאפליה" שמא אמרתי לכם שאני מביא לכם טובה והלקשתי אותה ואין מאפליה אלא הלקשה שנאמר (שם ט, לב) "והחטה והכסמת לא נכו כי אפילות הנה" לא נפל דבר ממה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל שכן אמר יהושע (יהושע כא, מג): "לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל הכל בא" "מדוע אמרו עמי רדנו" מהו רדנו לשון משנה הוא (תרומות י, ג) הרודה פת חמה. אמרו ישראל כשהפת נתבשלה בתנור וניטל ממנה יכולה היא ליקבע בתנור עוד ואנו היינו בידם כבתנור שנאמר (ישעיה לא, ט): "ותנור לו בירושלים" והגליתנו לבבל ומה את מבקש ממנו עוד.
ד"א "מדוע אמרו עמי רדנו לא נבוא עוד אליך" מהו "רדנו" כד"א (מ"א ה, ד): "כי הוא רודה בכל עבר הנהר" אמרו לו נתתה לנו את בית המקדש וסילקת שכינתך ממנו ומה את מבקש ממנו ולא נבוא עוד אליך אמר להם ומי יתן לי והייתי במדבר עכשיו היכן כל אותן הנסים שעשיתי לכם וכן הוא אומר (ירמיה ט, א): "מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי וגו'" היכן שהייתי מתקלס שנאמר (ישעיה מב, יא): "ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע" לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו נכנס לשניה וברחו מלפניו נכנס לעיר חריבה וקדמו אותו והיו מקלסין אותו אמר הנשיא זו העיר טובה היא מכל המדינות כאן אני בונה כס נאה כאן אני דר כך כשבא הקב"ה לים ברח מלפניו שנאמר (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינוס" וכן "ההרים רקדו כאילים" בא במדבר חרבה קדמה אותו וקילסה אותו שנאמר (ישעיה מב, יא): "ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע" אמר זו העיר טובה לי מכל המדינות בו אני בונה כנסיה ודר בתוכו התחילו שמחים שהקדוש ברוך הוא דר בתוכו שנאמר (שם לה, א) "יששום מדבר וציה":