טור ברקת/תקנח
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תקנ"ח - במוצאי ט' באב אין אוכלים בשר - ובו סעיף אחד
- בט' באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי. ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.
טור ברקת[עריכה]
כך אמר ריב"ז אילו הייתי באותו זמן קבעתי התענית ביום עשירי מפני כי בו נשרף רובו של היכל. אמנם חז"ל קבעו התענית בתשעה בו מזה הטעם כי שליטת הקליפה בחדש אב אינו רק בתשעה לחדש בלבד, ותו לא. כאשר הובא למעלה במאמר בפסוק "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה", כי מלת "את" הוא לשון נוטריקון א'ב ת'שעה. ולכן קבעו התענית בו ביום. וכן איתא בזוהר פרשת יתרו וזה לשונו: "יעקב נטיל ברזא דיליה תרין ירחין - ניסן ואייר. ואתכליל איהו ברזא דסיון דאיהו תאומים. עשו נטיל ברזא דיליה תרין ירחין - תמוז אב. ואיהו לא אשתכח ואתאביד דהא אלול לאו דיליה הוא ואפילו אב ט' יום אינון דיליה ולא יתיר. ואתאביד ולא אשתכח וכו'".
הנה מבואר מדברי המאמר כי ט' יום של חדש אב הם ששולטים בהם סטרא אחרא. ולכן על עיקר זה אע"ג כי נשרף ההיכל בעשרה בו - מכל מקום לא קבעו התענית רק בתשעה בו מפני כי אע"פ שהיה עת רעה בעשירי בו - זה היה מקרה רע בלתי טהור היא. אבל עיקר השליטה דסטרא אחרא הוא בט' בו ותו לא. אמנם מאחר כי היתה עת רעה נשרף ההיכל בעשרה בו - לכן "הוא מנהג כשר שלא לאכול בשר" מפני כי סוד הבשר הוא תלוי במדה האחרונה כאשר נתבאר למעלה ממאמר פרשת בהעלותך. וכבר נודע הוא כי כל עיקר הפגם והצער העושה במקדש הוא נוגע במדה זו. ולכן "אין ראוי לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי". וסוד הדבר כבר נתבאר למעלה כי כל זה הוא בסוד "אכלו רעים שתו ושכרו דודים".
אמנם כל עוצם ענין זה יהיה כאשר היה יום ט' באב יום ראשון. אמנם אם הוא יום שבת ונדחה ליום ראשון - אין עניינים הללו נוהגים כלל דהיינו החומרות האמורות ליום עשירי.