טור ברקת/תפח
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תפ"ח - סדר תפילת שחרית של פסח - ובו ג' סעיפים
- שחרית נכנסים לבית הכנסת וקורים הזמירות של שבת ומתפללין תפילת שחרית וגומרין ההלל. ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע באמצע שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום. ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם. ואם פסק באמצע ושהה אפילו לגמור את כולה - אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק.
- בהלל אפילו י' קורין כאחד.
- מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון ה' גברי בפרשת בא מן "משכו" עד "מארץ מצרים על צבאותם". ומפטיר קורא ב' בפרשת פנחס "ובחדש הראשון" ומפטיר ביהושע "בעת ההיא". ומתפללין תפילת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך. וכן פוסקים משם ואילך מלשאול בברכת השנים.
טור ברקת[עריכה]
גומרין ההלל בברכה כנ"ל שהנה קריאת ההלל הוא לתת שלימות לכנסת ישראל, שהלל בגימטריא עולה אדני. ולכן צריך לברך להמשיך לה מלמעלה אורות העליונים. ואחר כך נמשך לה י"ג מדות של רחמים כשהוא אומר "מן המצר קראתי יה", ואז נכנעים הקליפות לגמרי. הוא מ"ש חז"ל מפני מה קורין הלל זה? מפני כמה דברים. א' הוא מילוט הצדיקים מגהינם שנאמר "אנא ה' מלטה נפשי". ונודע מן הזוהר שהצדיקים - צדיק וצדק הם - ונמלטים מהקליפה שהיא גהינם, אשה רעה דאתקש לגהינם כמו שאמרו חז"ל.
ולכן ההפסקה בו מעין קריאת שמע. והנה בקריאת שמע הענין הוא כי יש בקריאת שמע ד'[1] פרשיות ואינן סמוכות בתורה זו לזו. ולכן יש רשות להפסיק ביניהם. מכל מקום שאלת שלום אינו נקרא 'הפסק' מפני כי שמו של הקב"ה 'שלום' ונאמר "ויקרא לו ה' שלום". וכן הענין בהלל. כי שאלת שלום אינו נקרא הפסק שהרי ממשיך מדת השלום אל ההלל - אז טוב לו. ובמקומו מתבאר הכל.
ואיתא בספר יצירה "עשר ולא תשע". ולכן בהלל "אפילו עשרה קורין כאחד".
"מוציאין ב' ספרים בראשון קורין ה' גברי" - הוא מ"ש בזוהר פרשת תרומה ה' פעמים "אור" כתיב במעשה בראשית.
"ואין מזכירין גשם מכאן ואילך" - כך אמרו חז"ל אמר יא"עה יעקב אבינו ע"ה(?) הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, בא אברכך לפני ה'. ולכן אומר "מוריד הטל" שהוא המשכת אור ושפע משם הויה מג' אותיות יוד ה"א וא"ו שהם טל בגימטריא לאות ה' האחרונה.
- ^ לכאורה יש להגיה ג' - ויקיעורך