ט"ז על יורה דעה רנד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]אסור לישראל כו'. משום חילול השם:
סעיף ב
[עריכה]וינתן לעניי עובדי כוכבים. אבל לישראל לא דכתיב ביבוש קצירה תשברנה פירוש כשיכלה לחלוחית זכות של עובדי כוכבים אז ישברו. וקשה דברישא התירו לקבל בצינעא ולא איכפת לן במה שיהיה לעובד כוכבים זכות בזה ובדרישה הקשה זה ותירץ שיחיד המקבל כיון שהוא נהנה מותר אבל גבאי שאין לו הנאה אסור לגרום זכות לעובד כוכבים בשביל הנאת אחרים והוא תמוה דהיאך נתיר לו להאריך הגלות בשביל הנאתו ונראה לי שאין שייך ביבוש קצירה אלא כשהעובד כוכבים מכוין דוקא לעניי ישראל ובזה מייקר שם ישראל בזה יש זכות גדול כגון הכא וכמעשה דאימיה דשבור מלכא בגמ' ששלחה לחלק לישראל ואע"ג דכתב רש"י שהיא ידעה גם כן שמפרנסין ג"כ עניי עובדי כוכבים עם ישראל דאם לא כן הוי ליה גניבת דעת וכמו שנעתיק בסמוך מ"מ העיקר בשביל עניי ישראל בזה הקפידו משום ביבוש קצירה משא"כ ברישא שהעובד כוכבים אין כוונתו דוקא על ישראל אלא הוא מצד טבעו רחמן על כל הפושט יד אין זה זכות גדול ולית ביה משום ביבוש קצירה כן נ"ל עיקר. ונותנין לעניי עובדי כוכבים בסתר. א"ל מזה על מה שכתבתי דעיקר כוונת העובד כוכבים היה על ישראל דכאן נותן הכל לעניי עובדי כוכבים וה"ל גניבת דעת י"ל דלא שייך גניבת דעת אלא אם הוא עושה מעשה בדרך גניבה דהיינו אם הנותן נתכוין לתת לישראל ולא לעובד כוכבים נמצא דבשעת נתינה לעובד כוכבים עובר על דעתו של העובד כוכבים הנותן משא"כ כאן דיש עכ"פ היתר בנתינה לעובד כוכבים אלא במה שאין נותן לישראל כלום הוא עובר על דעתו בשב ואל תעשה אין בזה איסור גניבת דעת כנ"ל נכון וע' מ"ש עוד בסי' ק"כ מענין גניבת דעת עובדי כוכבים:
וי"א דיעשה בהן כו'. לא ירדתי לסוף דעת רמ"א דתמוהים דבריו דבגמ' פ"ק דב"ב איכא תרי עובדי חדא בדף י' דאימיה דשבור מלכא שדרה ארבע מאה זוזי לרבא וקבלינהו משום שלום מלכות ופלגינהו לעניי עובדי כוכבי' והיינו הך דסעיף זה שזכר הטור והש"ע ואיכא תו בדף ח' דאיפר' הורמיז שדרה ארנקי דדינרי לרב יוסף דליהוי למצוה רבה נתנן רב יוסף לפדיון שבויים שהוא מצוה רבה וכתבו רש"י ותוס' בהך עובדא דרב יוסף לא חש להך דביבוש קצירה משום ששלח ליהוי לפדיון שבויים וא"א לחלקם ע"כ הוכרח ליתנם לפ"ש ישראל דאלו לפ"ש דעובדי כוכבים היה עובר משום גניבת דעת אבל גבי רבא דשלחו לו מעות ואפשר לחלקם לעניי עובדי כוכבים אין כאן גניבת דעת דאינהו נמי ידעי דמפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל. נמצא לפ"ז שאם שלחו לפ"ש צריך לקיים מאמר הנותן משום גניבת דעת אבל במעות המתחלקות לעניים יתנם לעניי עובדי כוכבים וכתב בית יוסף מדלא חילקו הפוסקים בזה ש"מ שאף רב יוסף פלגינהו לשבויי עובדי כוכבים פירוש דביבוש קצירה שייך בכל מקום אפילו לפ"ש וכ"כ התוס' לחד תירוץ בדף ח'. וע"כ יש לתמוה על רמ"א שכתב בשם י"א דבמעות יעשה מה שצווה המושל והא תלמוד ערוך הוא אינו כן בעובדא דרבא ולית פלוגתא אלא לענין פ"ש. ובלבוש ראיתי שאינו מביא הך וי"א כולה אלא כתב ואם אומר העובד כוכבים בפירוש שלא ליתנם לעניי עובדי כוכבים יעשה כדבריו משום גניבת דעת ומכל מקום קשה דהוא נגד סתימת הפוסקים שכתב בית יוסף דלא חשו כאן לגניבת דעת ומ"מ נראה שיש כאן ט"ס:
אבל אם מנדבין דבר וכו'. דהוה במקום קרבן ודרשינן איש איש לרבות עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. וכתוב בהגה' אשיר"י פ"ק דב"ב שאלתי מ"ש צדקה דלא מקבלינן מינייהו ופירש לי מורי רבי אברהם לפי שנדרים ונדבות אין באין לכפרה עכ"ל: