ט"ז על יורה דעה רנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

מהתמחוי. קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקים לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום ועיין ר"ס רנ"ו:

י"ד סעודות לא יטול מהקופה. בפ' כל כתבי פרכינן מני אי רבנן חמסרי הוויין פירוש דבשבת צריך שלש סעודות ואי רבי חדקא דס"ל ד' סעודות בשבת שיתסרי הוויין ומשני הא מני רבי עקיבא היא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ופירש רש"י דלענין שבת במאן דאפשר ליה יעשה סעודות שבת או כרבנן או כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו עכ"ל ובפרישה הביא זה בשם פי' הר"ש דאמרינן עשה שבתך חול כו' וכתב על זה דזהו דוקא לר' חידקא אבל לרבנן לק"מ. ולא עיין בסוגיא שהבאתי דאף לרבנן אמרינן כן וא"ל ממ"ש ס"ס ר"ן דאמרינן שבת נותנים לו מזון שלש סעודות תירצו התוס' על זה דבשביל סעודות שבת אין לו להתחיל ליטול אבל אם כבר נטל נוטל גם כדי לסעודות שבת:

או שממושכן לכתובת אשתו. פי' שעשה על זה אפותיקי לכתובת אשתו:

אבל מגרדה או עלי. פירוש כלי שכותשין בו חטין ומ"מ אין נקרא כלי אכילה שאין מקרבין העלי לפניו בשעת אכילה. ובטור כתב במנורה ושלחן של כסף חייב למכור. והקשה ב"י דבגמ' איתא דרב זביד משני הכי ואיתותב משום דיכול לומר לא מיקבל עלי כשאינו של כסף ותירצו רבותי דבגמרא לא מיירי משלחן ממש אלא ממפה הפרוסה על השלחן ואין נראה בעיני אלא נראה לי דיש חילוק בין שלחן שלהם לשלחן שלנו דבזמן התלמוד היה לפני כל אחד שלחן קטן בפני עצמו כמ"ש התוס' פ' ע"פ דף ק' ד"ה שאין מביאין את השלחן והוה השלחן כמו כלי אכילה שמיוחד לו דגם גבי כלי אכילה נראה דהיינו מה שמיוחד לו אבל מה שמשתמש עם בני ביתו הוא כלי גדול ודאי אין לשייר לו של כסף בשביל בני ביתו דאפי' גבי סידור ב"ח אמרינן לו ולא לאשתו ובניו אלא ודאי מה שמיוחד לו קאמר וה"ה גבי שלחן המיוחד לו אבל עכשיו ששלחן אחד לכל המסובין ודאי חייב למכור אם הוא של כסף ומ"ה לא זכר גם הרמב"ם את השלחן בהדי כלי אכילה שמשיירין לו כנ"ל ברור ונכון: