ט"ז על יורה דעה רט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]א"צ לקבל דבריו. בב"י פירש שיכול לאסור את שלו על חבירו בעל כרחו ואין צריך שיקבל חבירו את דבריו ופירושו תמוה דא"כ היה לו לכתוב רבותא אפי' שהוא מוחה בפירוש ומסרב מלקבל דבריו אפ"ה חל עליו בעל כרחו ולמה כתב שאין צריך לקבל דהיינו שהוא שותק ונראה דהכי פירושו דאם ראובן מדיר את שמעון שלא יהנה מנכסי עצמו אין צריך לקבל שמעון את דבריו וזה מבואר בסי' רל"ו שכתב הטור וז"ל וגם אין לו לישבע על חבירו שיעשה שום דבר כו' ואין חבירו מחוייב לעשותו אלא א"כ קבל שבועתו ובש"ע שם הוסיף מדברי הרמב"ם שאם קיימו את דבריו הם משובחים שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא קמ"ל מצד הדין אין צריך זה לקבל דברי חבירו והטור כתב הדין הזה גבי נדר וגבי שבועה כן נראה לי נכון וברור: