ט"ז על יורה דעה צז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
שמא יבא לאכלה עם בשר כו'. מזה נראה לי דמדוכה שדוכין בה בשמים ומשתמשין הבשמים הן עם בשר והן עם חלב ופעם אחת דכו שם שום עם מרק משל שומן אווז ואחר כך מחזירין אותו הרוטב על האווז נ"ל שאותה מדוכה אסורה לדוך בה עוד בשמים אפילו לאכול בבשר שמא יבוא לאכול בחלב דומיא דכאן וצריכה הכשר דוקא ואפילו דיעבד אסור בלא הכשר כמו הפת דכאן ולא דמי למ"ש בסי' צ"ו סעיף ג' תבלין שנידוכו במדוכה של בשר אסור בחלב אבל עם בשר מותר שם מיירי שהמדוכה מיוחדת לבשר דוקא ואין לטעות שם כן נלע"ד פשוט:
ואם זב תחתיו. לא בעינן שיהא נראה השומן תחת הפת ממש אלא כל שמתפשט חוץ לפשטיד"א ונבלע בתנור חיישינן שמא הלכה הבליעה עד הפת כן משמע בהגהת אשיר"י:
ואפי' הוא במחבת. נשאלתי באשה שאפתה פלאדי"ן של גבינה בתנור על קרקע שלו בלא כלי ואח"כ שמה שם קדרה של בשר רותחת על אותו המקום שהיה הפלאדי"ן. והשבתי שאין כאן איסור דחרסית של תנור שבלעו מן החלב לא גרע מקדירה שמבשלין בתוכה חלב ונגעה בקדירה של בשר דאין שם איסור כמ"ש הפוסקים בשתי קדרות שנוגעות זו בזו ורמ"א מביאו סי' צ"ב סעיף ח' וכאן שהחמיר במחבת היינו לכתחלה דוקא:
סעיף ב[עריכה]
עד שיסיקנו מבפנים. הא דלא סגי בקינוח מפני שא"א לתנור להתקנח יפה והוה השמנונית בעין עד שיוסק כ"כ בתוספות וכ"כ הר"ן בפרק כ"ש ובפ' כ"ה ואין להקשות מזה על מה שכתבתי קודם לזה דקרקע של תנור הוה כבליעה בקדרה וכאן משמע דהוה איסור בעין דשאני כאן שהשמנונית עצמה מטיח ממנה בתנור ואותו לחות אינו מתקנח יפה בתנור משא"כ בפלאדי"ן דלעיל שאין שם שומן בעין כלל בתנור אלא בליעה מן הפלאדי"ן וסברא זאת כתובה בהדיא בהגהת אשר"י פרק כל הבשר בהג"ה המתחלת טלה או תרנגולת כו' וז"ל אבל דפשטיד"א אנו רואין שאינו פולט כלל אלא מקומו יבש כו' עכ"ל וא"ל ממה שכתב רמ"א סעיף א' שמא יזוב תחתיו דמשמע שיש איסור בעין תחת הפלאדי"ן לא קשיא דודאי לא נכחיש חוש הראות שרואין שמקומו יבש ותו דהא תרוייהו הנך דינים הם של הגהת אשר"י בשם א"ז אלא פשוט דסתם פלאדי"ן אין זב תחתיו כמו שאנו רואין תמיד אלא דלפעמים אירע שזב וכ"כ בהגהת אשר"י שמעתיק ב"י כאן וז"ל טוב ליזהר דילמא זב וכו' משמע דאינו ודאי זב:
ואפילו אם הוא של בוכיא. פירוש הוא חלל כמין שפיתות קדירה ואופין בו בפנים וקאמר דבזה אפי' היסק לא מהני אם מסיקו בחוץ: