לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט תכז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"ד) שנאמר כי יפול הנופל ממנו כו' בפ' הפרה דף נ"א ילפינן ממנו ולא לתוכו ושם מדמה לה לדין בור ומ"ה לק"מ מה שהקשה הסמ"ע ל"ל קרא דודאי ה"א דחייב כמו בקונה הקרקע עם הבור שבתוכו דחייב אע"ג דאי לא כרה הבור מ"מ עכשיו היא שלו ה"ה נמי דחייב לסלק היזיק הבא ע"י נפילה לקרקע שלו דהא בהבל שלו וחבטה שלו ניזק הנופל קמ"ל דפטור: כאן מביא סמ"ע בשם ד"מ בשם הרמב"ם חיוב הלויית תלמיד לרב עד כמה ומביא בשם ליקוטי מהר"ש האידנא מחלו ע"ז ויש לילך עמו או עם חבירו עד השער עוד שם בסמ"ע לפי שאינ' עשוייה לדירה ואפי' המחייבים בבית בקר מודים כאן שבה"כ אין גגיך שייך בו כלל כו' וכפי' (וכפרש"י) בראשית הגז עכ"ל ותירץ בזה דל"ת אמ"ש בסמוך דבשל שותפין חייב ופירש דשאני התם דמ"מ אפשר לפסוק על השותפין שיסלקו ההיזק משא"כ ברה"ר כדאיתא בפ' ח"ה בסופו דבני רה"ר מאן פייס ומאן ישבוק:

(ס"י) עליו תבא ברכת טוב זה נכלל בפסיק ופריו מתוק לחכי (בפסוק חכו ממתקים) פירשו חז"ל יש חיך מתוק מזה. הנ"ל די לאדם שיציל עצמו מהיזק אלא עוד נותנין לו שכר על זה: