לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט שנז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"א והכיר כליו כו') פשוט דברי רבינו בזה דבאינו עשוי למכור כליו שצריך שיתן סימן בכלי לראיה שהם כליו אלא שיש חשש שמא ראה הכלי בסימניו תחלה בידו של אותן שמכרו ועוד יש חשש שמא היה צריך עכשיו למעות והוצרך למכור כליו לזה מועיל מה שראינו אנשים חתרו בקיר והוציאו חבילה אף שאין יודעים מה בחבילה מ"מ אנו אומרים כיון שיש אמתלא שראינו גניבה יוצא' מביתו של זה ודאי מועיל הסימנים שאומר שהי' שלו ולא מכרן וה"ה באין שם שום הי' רק שיש עדים שהיו כליו ויצא לו שם בעיר שנגנבו ממנו מהני שבוודאי לא מכרן כיון שבלא"ה אין עשוי למכור כליו וא"צ בזה חתירה בקיר וזהו דעת הרא"ש שהסכים רבינו עמו אבל בעשוי למכור דאז יש חשש טפי שמא מכרן לא מהני הסי' רק אחר שראו שנשאו אותן כלי' בעצמן מביתו דרך החתירה ובזה מתורץ כל תמיהות ב"י בסי' זה. מה שהקשה ב"י על מ"ש רבינו בשם הראב"ד דברי תימה הם דכיון דאיכא הכא יאוש ושינוי רשות למה מחזיר הגניב' עצמה כו' תמהני מאד על תימה זו ובשביל זה נכנס לתי' דחוק דאין כאן קושיא כלל דכך היא ההוצעה דבעל דלוקח מחולקים אם יש כאן גניבה או לא כי הבעל טוען שדרך גניב' בא לידך כי לקחת מהגנב שלי ובוודאי לקחת בזול והנה תקבל מעותיך מפני תקנת השוק ותחזיר כלים שלי והלה טוען לא מגנב לקחתי ואף אם קניתי בזול אין לך עלי כלום בזה פסקינן אם אינו עשוי למכור כליו כו' אז הדין עם הבעל ונותן לו ע"פ שבועתו ואם אח"כ אומר הלוקח מאחר שאני חייב להחזיר לך כדין לוקח מגנב לא אחזיר לך גוף הכלי אלא אשלים המותר עד כדי דמי הכלי מאחר שיש לי יאוש ושינוי רשות אה"נ דהדין עמו אלא דכאן אינם מחולקים בזה אלא עיקר החילוק מי ירוויח זה שקנה בפחות משווין ומ"ש רבינו בסמוך הרי זה מוציא הכלי מיד המחזיק כו' פי' לפי טענת הלוקח שאינו חפץ בנתינת המותר עד כדי שוויו אלא רוצה להחזיקו בפחות ולא מיירי כלל אם רוצה להשלים המותר זהו לדעת הראב"ד אבל לדעת ר"י א"א דמיירי ביאוש דא"כ מה יש בין טענת הבעל ללוקח דאפי' טענת הבעל אמת שהוא לקח מהגנב מ"מ אין הלוקח צריך להחזיר לו כלל אפי' אם הוא שוה יותר דקנה ביאוש ושינוי רשות אלא מיירי בלא יאוש עדיין כ"ז נ"ל ברור: