ט"ז על חושן משפט שיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"א טענה בפני עצמה) פי' אחר שיפרע לו החוב זה עכשיו ובסמ"ע כתב בס"ק ג' לחלק בין הלואה לשכירות והוא מלתא בדותא דאדרבה דהפוסקי' השוו הלואה לשכירות בכל מילי ותו דאי משום חשש מה ואמאי לא מהימן לומר נתתי שכרך מה שעבר בכל השנה ותו דהא אין המשכיר יכול להוציאו ומה חושש השוכר בזה ועוד עיקר קושית הסמ"ע בזה עיין במ"ש בסי' עח בסעי' ב' בפי' דברי רבינו בשם הרא"ש אלא דדברי רמ"א שם צ"ע כמ"ש שם:

(אפי' ביום הל') א"ל למה לא כתב כאן החילוק שבין תחילת היום כמ"ש סי' עח דאמת אין בו חידוש לפ"מ שפרשתי שם מה הוא תחילת היום ואפי' התם לית ביה חידוש:

(או ישבע השוכר) א"ל כאן קרקע בחזקת בעלים עומדת כמו שאמרי' בסי' שיב לענין חודש העיבור דשאני התם דהספק בחזרה עצמה משא"כ כאן הספק בפרעון השכירות הוי כשאר תביעה והמע"ה בסמ"ע תירץ בענין אחר:

(ס"ג) בחזקת אוכליהן בגמ' פרכינן והא קי"ל קרקע בחזקת בעלי' קיימת ומשני ה"מ במלתא דלא עבידי לגלויי ופירש"י לעולם בתר קרקע אזלינן ומיהו ה"מ בספק שאינו עומד להתברר לעולם כי ההיא דמספקא לן בין תפוס לשון ראשון או אחרון אבל הכא מלתא דעבידא לגלויי היא ופירש"י בסוף שיבואו עדי שטר ויעידו ואטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטרחינן שמא הדין עם המלוה וכ' סמ"ע ס"ק ט' ונראה דה"ה בסעיף שלפני זה בשטר שכתוב בו לי' שנים ואין ידוע אימתי מתחילין ג"כ מקרי אפשר לברר וכדאיתא פ' ח"ה דף ל"ה בפשט זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי כל דאלים גבר מטעם כיון דאיכא למיקם עלי' דמלתא דשמא יבואו עדים ויסתרו הדין הלכך אין ב"ד נזקקין להם עד שיבואו עדים וכיון דחזינן דכ"מ שאפשר להתברר אין ב"ד מכניסין ראשם בדבר זה ה"ה נמי הכא כן אלא דשם אין א' מהם מוחזק הוי כל דאלים גבר וכאן שבקינן ביד המוחזק ולא כמו שחילק בסמ"ע בזה דבזה אין שייך לברורי דאין להבדל זה טעם ולא עיקר: (שלא יוכל השוכר או הממשכן כו') כינה את המלוה בשטר על המשכון בשם ממשכן כמ"ש בסעי' שאחר זה אבל השוכר או הממשכן כו' ונקט כאן הנך תרתי משום דבריש הסעי' נקט ג"כ תרוייהו ובסמ"ע ס"ק יא הלך בדרך רחוקה לפרש הך ממשכן על המשכיר והוא אינו נכון כלל גם מצד הדין אינו אמת דאין על המשכיר שום שייכות בירור דכל שנשאר המברר בספק הוה כדין עם המשכיר דקרקע בחזקת בעליה קיימת: