ט"ז על חושן משפט קצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף א' על החרס) כו' מ"ש הסמ"ע דכאן לא איכפת לן במה שיכול להזדייף כמו דפסלינן בשטר סי' מ"ב דשטר קנין שאני לן הוא מבואר להדיא ר"ס מ"ב בהג"ה בשם הר"ן ובחנם תמה עליו מוחז"ל בס' ב"ח בזה:
(סעיף ג' שטרי דידן) ע' ס' ס"ח כתבתי שצ"ע לישב תשובת הרשב"א:
(סעיף ד' או במעות כו') יפה תמה הסמ"ע סק"ט ועדיפא מזה הי' לו להקשות דתלמוד ערוך הוא ר"פ האומר לענין קדושי אשה רב ושמואל דאמרו תרוייהו הרי זו מתקדשת לאחר נ' יום אפי' נתעכבו המעות תוך נ' מקודשת וכ"פ בא"ע סי' ל"ה [מ] ומה שרצה הסמ"ע ליישב דמיירי בנאבדו בענין שא"א להחזירם כו' תמהתי על פה קדוש יאמר כן דאין הדין כן דבהדיא פרש"י ר"פ האומר דהני זוזי לאו למלוה דמיין דשאני מלוה דנתנה להוצא' מקמי דחלו הקדושין ובא"ל התקדשי לי בהו לאו דידיה הוא אבל אלו לאו להוצאה ניתנו אלא ע"מ שתתקדש בהן ולהכי כי אכלה ומטי זמנא מקודשת הרי לך דלא אמרו שמתקדשת אלא הטעם [מטעם] דבשעת אכילה קאכלה דידה ולא מטעם דהוה חוב עליה לשלם כמו שעלה על דעת הסמ"ע דא"כ ה"ל מלוה והיינו דכתבו התוס' ביבמות דף צ"ג וי"ל דבקידושין דבכסף אפילו נתעכלו המעות חשוב כל שעה כאלו הוא בעין לשם קידושין דלאו למלוה דמיין דיש בידה רשות להוציאם שהמעות נשאר אצל התקנה ואם לא נעשה הקנין יהיה מוטל עליה להחזירו וחשוב כאילו הם בעין לשם קדושין דלאו למלוה דמיין דיש בידה רשות להוציאם בלא קדושין משא"כ בזה דאין לה רשות להוציאם אלא מחמת הקידושין נמצא דשלה היא אוכלת לשם קידושין אלא דלא מטא זמנא דקדושין עדיין ופשוט הוא דהני קידושין הויין אפי' בענין שאין לה לשלם מה שאכלה הויין קדושין כיון דבשעת אכילתה אכלה את שלה וה"ה נמי כאן במקח בנאבדו או בהוציאם ויש קצת ליישב דברי הרמ"א בדרך זו שמכר לו קרקע במקום שקונין בשטר או במעות שצריך שטר ומעות וכנלע"ד עיקר לדינא כיון דגליא לדעתיה שלא יקנה הכסף אלא בשעה שיקנה השטר אם נאבדו בתיך הזמן אינו קונה ועיין מ"ש סי' קצ"ו [קצ"ז] ס"ז דהג"ה זו צ"ע: