ט"ז על חושן משפט קעד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
ס"א (מדת סדום היא) דזה לא חסר ולא כלום במה שיתן לחבירו סמוך למיצר שלו והכי היא שיטת רש"י ומה שתמה ב"י על הרמב"ם במ"ש כופין על מדת סדום בשניה' עידית נ"ל דהרמב"ם מפרש דלא כרש"י אלא מיירי שחלק א' טוב מחבירו ואפ"ה ס"ל דכופין אותו שיתן לחבירו בשומת ב"ד כיון שהיא סמוכ' לשד' שלו אלא דרב יוסף ס"ל דיכול לומ' מעלינ' כבר מריון שהיו נכסיו חשובין ה"נ ניחא לי' דוקא בנכסי' חשובים והכי קי"ל וכמ"ש רבינו בס"ה:
(סעיף ד' אינו יכול לכוף את חבירו) הלשון משמע אפילו בשווין ותימא דהא המחבר פסק כהרמב"ם דס"ל בשוות אפילו אינו בכור כופין על מדת סדום ורבינו כתב זה בשם הרא"ש דס"ל כהי"א דס"א משא"כ המחבר שאזיל לשיטת הרמב"ם ובמ"מ כחב ג"כ דברים אלו וכתב עליהם דינו כיבם וברישא בשנים שקנו כאחד כתב דינו כבכור וזהו ניחא דרמז בזה דמיירי בא' עדיף מחבירו כמבואר הדין בבכור דיש לו יפוי כח אף בזה לרמב"ם ובדרך זה אמר בסיפא דאם ג' קנו בשותפות כו' דאינו יכול לכוף כו' כיון דאינן שוות אלא על המחבר קשה למה כתב בסתם. בטור כתב אבל אם אחת קרובה כו' תמה ב"י על מ"ש אחת קרובה לנהר כו' ובגמ' איתא תרי ארעא אתרי נגרי נ"ל דרבינו היה קשה לו דאי תרי ניגרי שוות הן הא כמו שיש ספק באחד מהן יש ג"כ בשני ומה מעלה יש בא' יותר מחבירו ע"כ מפרש דה"ק דחד ניגרא הוא נמשך מן נהר לשדה א' ואח"כ נמשך מאותו נגרא לנגרא אחרת לשדה חבירו וע"כ אמר על הראשונה שהיא קרובה לנהר דהיינו ע"י ניגרא שלה נמצא דה"ק רק ייסף זימני' שקרובה לניגרא מדויל אבל האי שקרובה לנהר ודאי לא מדויל: