ט"ז על חושן משפט צח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף ז') בש"ע שמא תכסיף י"ל כי יגבה המלוה קרקע נמי ליחוש שמא לא ישביח השד' שגבה ויתקלקל כי הוא יודע בעצמו ששטרו מזויף ולא השאר השדה בידו ודכוותי' מצינו בסי' ק"ט שצריך לכתוב באדרכתא והכרנו ששדה זו היתה מנכסי המת דאל"כ פסול דחיישי' היורש בטוח שיחזיר ויקח את שלו מתחת ידו ולא ישביח שדה זו וה"נ אמרינן לענין חזקה בסי' קמ"ה דכי אכלי רצופים לא הוי חזקה דלא אכלי כדאכלי אינשי ולא חש בהפסדא דארעא שאינו שלו וי"ל דלא חיישינן כאן להפסד דלא שכיח כאן כיון שאנו רואין שטר ברור בידו אלא בגביית מטלטלין דודאי יוציאה כמו שהוא דרך העולם במטלטלים אלא שיש לך לומר שיחזיר ויגבה ממנו אמרי' בודאי צריך שתהא אותו הגבייה בלי הפסד בעולם כיון שהמטלטלין לא ישארו בודאי בידו השתא נמי ניחא גבי קרקע אמאי מניחים לו לאכול הפירות שמא לא יהיה לו ממה לשלם אחר שיברר הלוה שהשטר מזוייף דיש לומר כיון שהשטר ברור בידו לא חשו חכמים אלא להפסד דוקא כליא קרנא דלוה היינו במטלטלין משא"כ בפירות: