ט"ז על חושן משפט ער
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ב סמוכים על שולחנו) פירש"י משום איבה וכתבו התוס' דל"ש איבה אלא בבנו שדרכו לזונו תמיד ואם לא יפרנסנו אביו לא יפרנסנו אחר אבל אדם אחר מעלמא הסמוך לשולחן חבירו חנם כגון יתום קטן וכיוצא בו אין סברא שמציאתו לחבירו וכ"ש עבד או אמה שבשכר טרחה הם אוכלים עכ"ל ובכלל זה הוא ג"כ מי שפסק לבנו מזונות על שולחנו דמציאתו לעצמו דהא דרך חיוב הוא נותן לו וכעין שאמרו בפרק נערה דבת הניזונת לאחר מיתת אביה דמציאת' לעצמה דלאו מאחין קא מיתזנא:
(אבל אם מת כו') דין זה הוא מקורו מתשובה אחת נעתקת בכנסת מרדכי שניות וז"ל וכי היכא דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ה"נ לא יוריש יגיעת בן א' לבניו האחרים ואם אמרו יגענו לאמצע יאמר אתון בדידכון ואנא בדידי כו' ותמוה לי דהא במעשה ידיה של בת שנינו משנה שלימ' דר"פ נער' שנתפתת' דמ"ו אע"פ שלא גבתה מת האב הרי הוא של אחין ופי' הר"ן שם דמשעה שבאה לעולם זכה בה האב כו' ולא אמרו אין אדם מוריש זכות בתו לבנו אלא מה שתעשה אחר מיתת האב כמבואר בפ' נערה וא"כ בהך מעשה ידי הבן הסמוך על שולחן אביו זכה בו האב דהא דמי למציאה ואמאי לא מורישו לשאר בניו בשוה ומלבד זה יש תמיהות רבות באותה התשו' למעיין בה דפסק כשמואל בפ"ק דב"מ דמחלק בין קטן לגדול ממש ולא כר"י דאמר לא גדול ממש אלא בסמוך על שולחן אביו תלי' מלתא וכל הפוסקים פסקו כר"י ועוד שם דבת גדולה הסמוכה כו' לר"י מציאת' לעצמה כיון שבגרת יצאתה מרשות אביה והוא דלא כהלכתא דגם בת מציאתה לאביה כל שהי' סמוכה כו' ע"ב נלע"ד דכך תשובה לאו דסמכא היא אלא דיש לקיים דברי הרמ"א מטעם אחר והיינו מכח דעת בעל העיטור שהביאו בד"מ כאן שכ' דבין [דבן] שסגל ממון לעצמו בחיי אביו אזלי' בתר אומדנא מדלא תבע לי' מחל ליה ל"ש מציאה ל"ש ריוח בסחורה ובאמת קשה ע"ז דלשון המתני' דפרק נערה דלעיל במעשה ידיה של הבת אע"פ שלא גבתה הרי הוא של אב דמשמע כ"ש אם גבתה ואדרבה אם גבתה מסתבר דלעצמה כיון דלא תבע ממנה וצריך לחלק דש"ה שכבר עשה הבן סגולת אוצר מממונא אז דוק מסתבר שמחל מדלא תבע וא"כ גם דברי הרמ"א כאן ע"פ דרך זה דוקא מיירי וא"כ קיצר במקום שהיה לו לבאר כן נראה לע"ד: