ט"ז על חושן משפט נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"א בש"ע נאמן לומר וכו') והוה דינו כשאר כ"י הנזכר בסי' ס"ט דכל שיש לו מגו דקרעתי יכול לומר לא כתבתי אלא למזכרת או לטופס בעלמא רק שלא ישקר עיקר הכ"י ועמ"ש סי' ס"ט ס"ב:

(ע"ש ואם נכתב שובר משום אדם) פי' המוציאו לשטר זה ופרע לו ועשה לו שובר וכ"ה בנ"י שהביא ב"י ור"ל שהוא בענין שהיה חייב לשלם לו מן הדין דהיינו שהיה כתוב בו סתם שנתחייב לשלם לכל מוציאו ונתן לזה שובר ונלע"ד עוד דאם היה כתוב בשטר לפלוני ולכל מי שמוציאו ולא היה לאותו המוציאו כתיבה מאותו פלוני ונתן לזה שובר דמהני כיון דכבר פרע לו כדין דאותו פ' מסרו לו שהמוציאו אע"פ שאין כאן כתיבה רק מסירה לחוד הא אי' בסי' ס"ו סי"ז דיש פלוגת' בלוה שפרע ללוקח שטר בלא כתיבה ומסירה אי נפטר מהמלוה ומספק אין להוצי' ממון וכ"ש כאן דכתב לפ' ולכל מי שמוציאו וס"ל להרא"ש בסי' ס"א דא"צ כלל כח ורשות מזה כנלע"ד פשוט אע"פ דלא משמע כן מדברי הסמ"ע:

(בשם מהרש"ק בטור עא"ע יוצאין אם הוא כ"י כו') ומיהו רשב"ם פי' דאיירי בכ"י ממש שמביא מתני' דהוציא עליו כ"י וצ"ל דס"ל דאינו נאמן במיגו דלא חיישי' כלל לנפילה דכל אינש מיזהר זהיר בשטריה והוי במקום עדים ע"כ :